החיים שלי,שלו ושלנו

להיוולד בשנות ה-90 ולגדול בתחילת שנות ה-2000
זה אומר ש...
- דקת שיחה בפלאפון עלתה כמו איפון חדש.
- במקום סמרטפון הסתובבנו עם טמג'וצי בכיס.
- לקנות נעלים כשדורכים איתם הן עושות אורות.
- לחפש לשבת בשולחן ליד החבר הכי טוב בכיתה, ולאו דווקא בשולחן ליד השקע הכי קרוב לטעינה.
- לכל אחד עוד היה טלפון קווי של "בזק" בבית.
- בהפסקות שיחקנו הבנים כדורגל או לפחות בקלפים של סופרגול, בזמן שהבנות שיחקו בחבל וב"יורד לי דם דם בייבי".
- כשלכל אחד בכיתה היה סוג של "בינקי" מהסדרה "מארתור".
-לפתוח אתר ב"טיפו".
- לכתוב ס22ה (וזה היה לגמרי סבבה).
- לכנות את עצמך באייסיקיו "חתיך כריש עם לב רגיש" או "הדוקר משידור חוקר" (הערסים הכבדים).
-להתגודד בכיתה ו' 15 בנים ועוד 2 בנות סקרניות במיוחד במהלך שיעור מחשבים כשהמורה יצאה ולצפות ב... (ניחוש פראי).
-הרבה לפני Despasito או Taki Taki השיא באירועים היה שכולם מצטרפים לריקוד בשיר son latino.
- כשהאמנו שאם נהיה ממש עצבניים נהפוך לסופר סאיין.
- לעמוד מול מראה שעות ולצעוק קא- מה-מא-אה.
- כשערוץ הילדים היה ערוץ 6 בשלט.
- כשאלונה טל עוד שיחקה בפיג'מות.
- חלום חייך שהכיתה שלך תשתתף בששטוס.
- פסגת שאיפותיך מסתכמת בלהיות הקפטן של הכיתה בששטוס.
ומעל הכל ולפני הכל
כשטל מוסרי היה בערוץ הילדים!!!
מזכרת אישית כשערוץ הילדים היה "המקום האמיתי"

Yonatan Agam