על קצה המזלג. מה זה התחלה של שליטה עבורי, דגש, זה רק התחלה של שליטה.
הוא לא מדבר איתי ללא החגורת צניעות שלו עליו. אנחנו מדברים הרבה, בוקר צהרים וערב.
לזין שלו, אסור לעמוד, בוקר צהרים וערב, הוא נעול, בכלוב פלסטיק קטן. ובכלל, הוא כלכך קטן, שכשראיתי, לקח לי רגע להבין מה אני רואה.
עדיף לו שיהיה נעול, הוא אומר תודה שאני מסתירה את הבזיון שלו בכלוב פלסטיק קטן.
כל בוקר, הוא שולח לי תמונה, חדשה, של הזין שלו נעול, בכלוב פלסטיק הקטן, אני מסתכלת, ולא רק שהוא קטן, פיצפון, עכשיו הוא גם לחוץ וחנוק, אדום, ואומלל. נעול, בכלוב פלסטיק קטן.
אבל כל זה זמני, האמת.
זה באמת מיותר, כל הרוטינה הזו של חגורה ותמונה ונעילה וכל זה. מתי שהוא בהמשך, פשוט אהיה טובה אליו ואסרס אותו, ואז כבר לא נצטרך את כל הנוהלים האלו, יהיה לו הרבה יותר קל ככה.
אפילו הוא מודה, שחבל לסחוב סתם מטענים חסרי שימוש ותועלת, ולא משנה כמה קטנים המטענים האלו, פשוט חבל לסחוב סתם.
אפילו הוא מודה בזה.
