לאחרונה אדוני החליט לאתגר אותי
כחלק מהמהות שלי אני פה לשרת אותו, למלא את רצונותיו, להיות כלי להבעה וליצירתיות שלו
קיבלתי אישור שחרור אחרי 10 שנים של נישואים, לראות נשלטת באופן פרטי, ובאמצע בחיפושים פגשנו זוג,
זוג מדהים שהמהות שלהם דיי זהה למהות שלנו,
אדוני החליט לאמץ המון המוני דברים בין לבין מהזוג,
ובנוסף התחלנו להעמיק את השליטה, לחזק אותה, לבחון אותה, לאתגר את הרצון, הכוח, הסיבולת.
לכל אחד יש צד, צד כזה שרגיש לדברים, בין אם מאכלים, מרקמים, ריחות, שונות,
יש פה איזה מאות בלוגים ופוסטים ופרופילים ללא מחטים, ללא ביזאר, ללא הפרשות ללא קישקושות.
אני פה לשרת, הצד הרגיש שלי פה להיות מאותגר,
כחלק מלשרת אני פה להכיל, את כל הדרישות של אדוני, למלא את כל הפקודות ולהיות יפה ושתוקה.
על יפה אין מה לעבוד, על שתוקה בהחלט,
אז אני באילוף, של דחיית סיפוקים,
דחיית קישקושים,
אני לומדת דחיית קשקשת באופן כללי ולא חייבת לומר את כל המילים ראשונה אחרונה או באמצע,
וכאן הגבולות שלי מתחילים להידחק,
אני אימפולסיבית,
אני מתפרצת,
ואני לא סותמת...
אז אנחנו עובדים אחרת
עובדים על מנטאליות
של כלי, קיבולת, מכיל, לכל רצונותיו.
התחלנו בהדגשת מקומי, לרגלייך אדוני, כשהחלום לשרת אותך זה לשון חופרת עמוק בכוס תוך כדי שאני ככה,
תחת הרגל שלך
וסיימנו, בארוחת ערב, כבכול ערב בין הרגליים שלך על השמיכה שלי,
רק שהיום, כמבחן ליכולות שלי ולרצון שלי להיכנע, לשרת ולהיות שתוקה, חיזקת את הצלחת שלי באקסטרה חלבון,
אז מי שצריך מתכון, טונה של בית סוהר של תומר תומס עם גרניש זרע כאקסטרה חלבון.
בוצע אדוני,
תודה על הזכות להראות לך כל ערב שאני ראויה