הבוקר שאחרי, או המשך היום כי סיימנו ממש לא מזמן. זה הרגע הכי קשה, להבין, לעכל, לנשום, וללטף את הסימנים, להבין פחות או יותר, יותר לכיוון פחות. מה הלך שם...
קיבלתי אישור כניסה לפרטים לכן מעדכת, תודה ל- Painslut lover וkajira maze . לאחר תחנונים רבים, התרפסות, ליקוקים, נביחות, יללות וכל דרך כזו או אחרת לבקש אישור לפגוש זוג, קצת סוטים כמונו, קצת קינקיים יותר, סאדיסט יותר, כנועה יותר, ועוד הרבה אלמנטים, אביזרים, ניואנסים, מאתגרים ומעניינים במיוחד למוח שלי ושל אדוני.
נכנסתי לרכב בציפיה אין סופית, זו פעם ראשונה וקיוויתי שלא תהיה גם האחרונה. לחלוק פרטנרים לא הייתה מעולם הבעיה שלי, ופה אדבר אך ורק על עצמי. בתוך בעלת ניסיון דיי סביר בתחום, של מספר שנים לא קטן, החלפתי פרטנרים, החלפתי שחקנים ותרגילים במספרים גבוהים. אך את אדוני, האדון שלי, שאני מסורה אליו בכל נשמתי, שאני יכולה להסתכל לו בעיניים ולהרגיש את השקט מזדחל לנשמה השחורה שלי. האדון שבחר בי, למרות הכל, אותו מעולם לא נאלצתי או חשבתי על לחלוק או להחליף או בכלל להעמיד בסיטואציה שבה הקשר שלנו מוטל בספק. אדוני מזה עשור, נפרץ בו סכר הסקרנות, והסכמנו, לחקור מעמד חדש שלי ביחסים. אחת הפנטזיות שלי הייתה קאקהולד, אבל אני, לא הוא, אני און הולד. להוכיח לעצמי שבכל רגש עמוק ככל האפשר וככל הניתן, אני אהיה פה, אמתין לו, ורק לו, לנצח.
חברנו לזוג מקסים, ממש משהו שלא יכולתי לדמיין אפילו לרגע, גורה, מקסימה, צעירה ממה שאי פעם הסכמתי אפילו למצמץ לעברו, מזכירה לי אותי, ברעמה הנפלאה של התלתלים (כן כן כבשה לשעבר), בחוצפה בעיניים, ברצון למסור את נשמתה, להתנסות ולנסות, למתוח את כל הגבולות. ולידה, ילד טוב, תמים, מבט שלעולם לא יסגיר את מה שעובר לו בראש, צחוק של תמימות אין סופית, חיוך עדין וקצת נבוך, אבל עם זאת, עומד זקוף, מוביל אותה מאחוריו בביטחון. כבר ידענו שאני אהיה הקשקשת של הערב, מחוסר נעימות אדוני נאלץ לשים בדרך אטמי אוניים וגם זה לא עבד. ועם זאת. מי היה מאמין, שבערב שבת, אתחנן לילדה מתוקה בת 19 שתשמור על שלושת השדים שלי, זרעי השטן שיצאו בהחלט ממני כדי ללכת להתהולל.
נכנסנו ארבעתנו לחדר, הגורה ממולי נעמדה בפינה, מחכה להוראות, אני התיישבתי על ברכיי לצידי אדוני מייד לאחר שפתחתי לכולם בקבוק קורונה, לגורה יין, לעצמי מה שבא ברוך הבא והמתנתי. קישקשנו, צחקקנו, התחננתי, ביקשתי שיחרור. אדונה שלח אותה אליי, צמוד, לבחון את יכולת האיפוק שלי בעודי ממתינה לאישור אדוני. לאט לאט היין התחיל, הוודקה במקביל, ואני התחלתי לרייר. באותה שניה ששוחררתי נדלק הניצוץ.
דיברנו בשיחות על פורסד בי, יש לי אלמנטים מרובים של שליטה במוחי, בכוחי, ביכולתי, אבל בל נשכח כי אין בי מין הדומית המנוסה והמלקה, אני סך הכל גורה ששחררו 😉
רעדתי בציפיה, נזלתי מרצון, קיוויתי לצפות במבט האומלל מתחתיי כמה שיותר מהר. הרצועה ירדה ואני התאפקתי לא לקרוע ממנה את הבגדים, שבכלל לא שמתי לב איך הם נראים כי מה זה משנה, יותר מעניין מה יש מתחת. והתאפקתי ממש, היא נראתה קצת אומללה וזה הדליק לי את הרצון לנשוך ולטעום עד הסוף, להרגיש את הבשר נמעך תחת השיניים שלי, אבל אדוני הזהיר אותי.
לא נושכים אורחים.
אז נשכתי בעדינות רק שתילל קצת. שאשמע אותה נאנחת. אני חובבת פטמות, נשיכות, ליקוקים, אני מכורה לאוראלי. מה נעשה, הכלבה הרטובה של אדוני אני.
מפה לשם, כבר הכל התערבב והתערפל, תוך מספר משחקים קטן מעט הצלפות, נשיכות, טפיחות ישבן ואכילת כוס להנאתי הוחזרתי למקומי. גררתי אותה לאדוני, ללקק אותו יחד איתי. לבחון את הגבולות של עצמי, והקנאה הציפה. רציתי לנשוך אותה בכל שלב, ומצד שני להיות תחתיה כשהיא מענגת את אדוני ואני אותה. אבל אדוני העמיד אותי בפינה לצפות בה, לרייר מרחוק. כשהבין שזה לא נוגע מספיק בנקודה הרכה הוא הושיב אותי מילימטר ממנה. נוגעת, לא נוגעת, מבקשת, מתחננת, ממתינה, וצופה. הקנאה גירדה את כל המקומות הנכונים בי, ראיתי את הרעידות בירכיים, הקושי לשבת רגועה, מתפתלת, לא אזוקה, לא קשורה, רק בהמתנה.
בשלב מסויים נשכתי, ליקקתי, קיבלתי אישור לחלוק, לנשק, רעדתי מרצון, מהצורך לעוד. כבר עלתה בי המחשבה לבקש שיזיין אותה מעליי. כשהלשון שלי נוגעת בשניהם.אבל אדון מכיר נפש כלבתו ולא הייתי עומדת בזה לפעם ראשונה.
משם הדברים התחילו להתדרדר, אדוני החזיק אותי וריתק אותי במקומי, בעוד הגורה חופרת את האיזורים המדגדגים, המשגעים, המרטיטים והמרגיזים כאחד עם לשונה לפקודת אדונה ואני צורחת ומייללת. משלימה לאט לאט עם מקומי. מקבלת בהכנעה את כאב של רגלו על פרצופי, עם הנעליים, על הידיים, על הרגליים, על כולי.
משם התחלתי להתערפל, והאימפקט הגיע, לא הגיע, המחשבות נמחקו והיה רק צורך, חייתי, לטרוף אותה, לספוג, לקבל, גם כשנאמר שם לא, וברחתי, והתפתלתי, והשדה יצאה מהבפנים, המבט בעיניים הזדגג, והכל נהיה מטושטש, הגבולות התערפלו, התחשמלו, נחבטו, נצרבו, ולעניינינו.
דוח שמאי:
ישבן סגול - יש
פסי סימון ואיתות משני צידי הירך - יש
שריטות לאורכה ולרוחבה של הרכוש - יש
פסי הכוונה וסימון לצידי סגילות הישבן - יש
היכולת לשבת - אין
היכולת לשים חזיה - אין
צריבה בפטמות - יש
כוס נפוח וצורב - יש
נוזלים? לא בטוח שנשאר משהו ממה שנסחט, בבדיקת השמאי.
הגבולות בהחלט נדחקו. עוד קצת.
תודה אדוני.
תודה אדונה.
תודה גורה.
תודה לכל המשתתפים 😍
Painslut lover, Kajira Maze, oron. היה מדהים.