יצאתי בערב חמישי לאירוע של הכיתה, מסיבת בר מצווה לאחד הילדים בכיתתי שהייתה בעיר בו גר איתי. בעודי מסיימת ארגונים אחרונים של מסיכות לא מחמיאות שלחתי לאיתי הודעה שזו ההזדמנות שלי להיעלם לידיו בפעם הראשונה. כפי שהיה נהוג עלינו כולם לאוטובוס שייקח אותנו לאירוע המיוחל, ככה שכולם ארוזים ומסודרים באותה תחבורה ואין ספק שכולם נוכחים וכולם מגיעים וחוזרים יחד. ככה זה מתחיל ונגמר בדיוק כפי שמצופה. כחלק מחבורת הלא מקובלים, למרות שהם באמת ניסו להתחבר איתי, החלטתי לשבת בחלקו הקדמי של האוטובוס, לזכות במעט שקט להתכתב עם איתי בדרך לאולם האירוע. בעודנו נוסעים, שלושים ילדים באוטובוס צפוף אחד, הרעש חוצה את גדותיו, הנהג משמיע שירים שמחים להעלות את האווירה לילד המצוות, אורות הרחוב הכתומים מרצדים על החלונות הזמן חולף מהר ואנחנו מגיעים. מגיעים לאולם, קצת נידח, באיזור תעשייה ישן, הכל חשוך מסביב מלבד הכניסה המוארת לאירוע של!. המוזיקה בפנים מוכרת, האורות הצבעוניים והמהבהבים מרצדים על קירות שקושטו בהתאם לאירוע המיוחל ואנחנו נכנסים בהמונינו אל עבר החלל המיועד.
בכיסי מסתתר לו הנייד הקטן, אני ממתינה בציפיה לשמוע ולהרגיש את הרטט המיוחל שיספר לי שהוא מחכה לי בחוץ. כבר שלחתי לו את הכתובת של המקום, את השעה שנגיע והוא בתגובה אמר שיגיע עם הרכב של ההורים, המאזדה הכסופה. קבענו שניפגש בחניה אחורית והוא יתקשר כשיגיע ויסביר לי איפה בדיוק הוא עומד, כך אזהה אותו בין כל הרכבים, מאזדה כסופה עם נהג יחיד, איתי.
הלב שלי דופק, הנשימה קצרה ומעורפלת, אנחנו יושבים זה לצד זו ובוחנים אחת את השני. הוא שחום, עיניים קטנות וחומות, לא גבר יפייפה כמו שדמיינתי למרות שראיתי תמונה שלו במסנג'ר כבר אבל היא החמיאה לו. השיער השחור והקצר שלו מסתיר שהוא מעט מקורזל, הוא לבוש בג'ינס פשוט וחולצת טריקו לבנה. ברכב יש ריח אופורי של בושם גברי שאני לא מזהה, הריח הזה דביק, סמיך, עוטף, נוכח במיוחד, כמעט כמו איתי שיושב לצידי.
איתי לוקח את ידי אל עבר הג'ינס שלו, אני מלטפת ומרגישה אותו מתקשה, הוא לא יודע שזאת פעם ראשונה שלי, ראיתי סרטי פורנו, ראיתי אסקימו לימון, אלכס חולה אהבה אולי גם קצת אמריקן פאי, אבל דבר לא מכין אותי לבחילה הקטנה שצצה בי, לדופק המואץ, לריח המשכר של הבושם שלו. הוא רוכן לעברי במעט חשש ומעט ביטחון, מנשק אותי, אני לא בטוחה שאני עושה את זה נכון אבל אני מרגישה את הלשון שלו בתוכי, כמו מחפשת לבדוק אם אני יכולה לנשום תוך כדי שהוא מצמיד את השפתיים הדקות שלו אליי. בעודו חופר בפי כמו בנשמתי אני ממשיכה ללטף את האיבר שהוא הדגיש שעבה וגדול, אני מניחה שאם זה מה שהוא אומר זה מה שזה.
איתי עוצר את החפירה של הלשון שלו בפה שלי, אני מסתכלת עליו מבולבלת מעט, הוא פורם את הכפתורים הבודדים שמחזיקים בקושי את הגינס סגור, מפשיל מעט מכנסיו וחושף בוקסר קצר שחור. דיברנו פעם על זה שהוא לא אוהב תחתונים, הוא אמר שהגומי חותך את המפשעות שלו והוא מעדיף לאפשר לעצמו ולביצים הגדולות והמדושנות שלו חופש. הבוקסר מסתיר בליטה גדולה ומעט מעוקלת, אני נוגעת בעדינות עם קצות האצבעות בתחיל וממשיכה לחפון אותו עם כל כף ידי. בעודי מלטפת את הבליטה שפועמת למגע ידיי איתי ביד אחת תופס את שיערי וביד השניה חושף איבר שמנמן, כהה במקצת, עם כיפה גדולה ונוזל שקפקף ניגר ממנה. הוא מרכין את ראשי אליו, אני עושה כמצופה ממני, פותחת פה גדול, מנסה להסתיר את השיניים בעזרת הלשון שמבצבצת החוצה ומכניסה אותו עמוק ככל האפשר, אני נחנקת מעט מעובי הזין שלו בגרון שלי. הוא מחזיק בשיערי ומעלה את ראשי למעלה ולמטה, מענג את עצמו ומשתמש בי ככלי, כלי לקיבול הרצונות שלו. אני משחקת בין לבין עם הכיפה שלו בלשוני, מלקקת בסיבובים ומוצצת את כולו לעומק הגרון. הדופק של שנינו עולה, אני מרגישה את עצמי מתנשמת בין חנק לחנק ושומעת את אנחות העונג שלו מתגברות. הוא עובר להחזיק את ראשי משני צידיו עם שתי ידיו הגדולות והחזקות, נאנח וגונח לתחושת הלשון שלי מרפרפת כשהוא יוצא והגרון שלי נחנק כשהוא נכנס. אני עולה ויורדת מעצמי והוא מלטף את ראשי תוך כדי, גונח לי, את נהדרת, את באמת מוצצ הכי טוב שהכרתי הוא נאנח. הוא לא יודע שזאת הפעם הראשונה שלי ואני משקיעה יותר בואקום חזק כשהוא בתוכי, שיהנה יותר. בעודי שוקעת במוח ריק ונטול מחשבות הנשימה שלו נעתקת, הוא אוחז בראשי בכל כוח ידיו הגדולות ודוחף את הזין שלו עמוק, משפד את הגרון שלי ונחנק מעוצמת הגמירה. אני לא יודעת מה לעשות עם מה שנשפך לתוכי ובולעת מייד מעוצמת הבהלה.
אני מתיישרת בכיסא לצידו, לא מדברת, תוהה מה הלאה, האם מצופה ממני משהו, לומר תודה? לומר שנהניתי? בכלל נהניתי? אני לא ממש יודעת אבל הטלפון שלי מצלצל, מציל אותי מהמחשבות שלי. צעקות נשמעות מעבר הצד השני ואני לא נוכחת לשמוע אותן. כולם מחפשים אותי, לא מבינים לאן נעלמתי לזמן כל כך ארוך כשאמרתי שאני רק הולכת לשירותים. אני מסדרת את השיער ורצה אל עבר הכניסה, לא מסתכלת לאחור. חוזרת לשגרה. המוזיקה סביבי פועמת בי, אני רוקדת עם חבריי לכיתה מחכה שהערב המיותר הזה ייגמר, תמיד הרגשתי לא בנוח להיות אני בסביבת ילדים בגילי. אולי אני נראית מגוחכת כשאני רוקדת? מה עושים עם הידיים כשהרגליים מקפצות? והאם אני צריכה לעשות פרצופים או לתת להכל לזרום? מה זה אומר בכלל לזרום?