My Sanctuary

שלוק של מים שלוש נשימות לספור עד עשר ולהירגע... כמעט הגענו עוד שלט תנועה עובר מהירות מותרת 80 קמ"ש, עוד מכונית שמאחרת לטסט, עוד רמזור והנה אנחנו כבר כאן. זה הוא? זה לא? ללכת לשאול? אני בטוח אזהה אותו, איך אפשר שלא?. פגישה ראשונה... מרגיש כאילו אף פעם לא דיברנו ושוב הפרפרים המציקים האלה כמו נמלים בבטן... לוקחת עוד שלוק של מים וניגשת, אומרת שלום מהוסס.
מחשבות רצות בראשי מלחיצה את עצמי כרגיל... אני לא בטוחה שזה הוא, אבל אני כבר רגילה ככה זה תמיד אני לא בטוחה ותמיד זה הוא, תמיד זה נכון. רושמת לעצמי בקטן או בעצם בגדול ואפילו ענק 'לא לסמוך על האינסטינקטים שלך!!!' משפילה את ראשי, לא מסתכלים לאדון בעיניים זה לא מנומס, כלבה שכמותי צריכה לדעת נימוסים. מרגישה את הפנים נשרפות מסומק של מבוכה ושוב אני מהססת אבל נשארת לעמוד בשקט בראש מושפל אומרת שלום מהוסס ומחכה עד שהאדון יפנה אליי.
"היי, מה נשמע?" הוא אומר, אני בהלם מנסה להתעשת בשנייה ואומרת "מצוין מה איתך?" קצת מהוססת להרים את הראש אבל מרימה ומחייכת, חיוך ביישני כזה שמאופיין לי 'לונה' או היום 'הכלבה לונה' בעצם אפילו לא לונה, אני כלבה צייתנית שמנה ומושפלת. הוא מחבק אותי חיבוק חמים ונעים, קטן וקצר... בכל זאת בינתיים אני סך הכול הכלבה שלו, רק עם אני אהיה טובה מספיק אני אקבל יותר, כדאי להשתדל לעשות את כל המאמץ. רפרוף של נשיקה על שפתיי ואני מתחננת לעוד.
אנחנו נוסעים לאיזה מקום, אחד כזה שאני לא מכירה.. (מוזר בד"כ אני מכירה הרוב..) אני רואה חיוך מתוק מרוח על שפתיו, מקווה שהוא לא מתכנן איך להתעלל בי. לא לבהות שוב... זה לא יפה תהיי ילדה טובה. מסתכלת על השמיים כל כך התגעגעתי לארץ מנסה להעביר את הנסיעה בשקט, לא אוהבת לשבת יותר מ10 דקות בלי לזוז... אולי אבקש למצוץ? מתגעגעת לזין זונה שכמוני, מתגעגעת לטעם הזה, להרגשה המושפלת של למצוץ מתחת לאדון ולא להרים את הראש מהזין, אסור שיצא מהפה זונה מלוכלכת ועלובה.
שוב מביטה והפעם הוא תפס אותי. להשפיל מבט? להמשיך להסתכל? מחייכת חיוך מושפל "סליחה אדוני" הוא מחייך, אנחנו בדיוק עומדים ברמזור כמעט הגענו, לפחות אני מקווה שכך. הוא שואל אותי עם אני באמת רוצה להיות פה, עם אני בטוחה שאני רוצה לעשות את זה ואני לא מתחרטת, השאלות האלו... שוב אני תוהה אני באמת רוצה להיות פה? ועוד פעם נוזפת בעצמי 'זאת הסיבה שאת כמו זונה תפסיקי להסס לכי על זה, שום דבר לא יקרה לך מקסימום תבקשי שהוא יהיה יותר עדין איתך זה לא סיפור גדול!! הוא יבין ואת יודעת את זה' שוב מדברת לעצמי בראש והוא מחכה לתשובה, "כן... אני בטוחה" אמיצה שכמותי.
אנחנו עולים במדרגות של בניין הוא מוביל ואני אחריו, תוהה לעצמי מה יהיה איך הוא יתחיל? שיחת מוטיבציה כמו האדון הראשון? או שהוא פשוט יגיד לי תתפשטי כלבה ואז שיחה? או שלא תהיה שיחה בכלל? מה יותר עדיף? בלי שיחה, ברור שבלי.. זה גורם לי להרהר בעצמי ולחשוב, אסור לחשוב יותר מידי זה עושב כאב ראש,צריך פשוט לעשות! לבצע! זונה טובה כלבה טובה, בלי תלונות ובלי שאלות. כבר הגענו לחדר או שבעצם זאת דירה.. לא ממש ברור לי ולא צריך להיות.
"תתפשטי. קדימה. על הברכיים, תתחילי למצוץ", מה? רגע.. הא עכשיו? אפילו לא הייתי מוכנה, הלם ראשוני כזה.. קורה לכל אחד לא? מורידה מעליי את הבגדים, שמה נעליים בפינה לידם מקפלת חולצה שחורה עם צווארון שחושף את הציצים שאני כל כך לא אוהבת, מקפלת את הג'ינס החדש שקניתי לא מזמן זאת פעם ראשונה שאני לובשת אותו. מורידה תחתונים שחורות צמודות וספוגות בנוזלים.. חרמנית שכמוני. מקפלת חזייה חומה בלי פושאפ, ובלי ריפוד עם פרחים לבנים לחצי מסדרת יפה ושמה הכול בערמה מסודרת.
והנה אני שוב על הברכיים כל כך מרוצה מעצמי מול הזין של האדון שלי ומוצצת בעדינות, משתדלת לא לנגוע במקומות שאסר עליי לגעת. לא להמרות את פיו אני אחטוף על זה, אני יודעת כמה שהוא אוהב להכאיב ובשביל זה אני פה. הזין הטעים שלו נכנס לי עמוק לגרון לא מפסיקה למצוץ עד שהוא יגיד לי להפסיק אני זונה מושפלת צייתנית שמנה וטובה, לפחות לעכשיו. אני מרגישה איך אני מרטיבה מרגע לרגע, מושפלת יותר ויותר מהעובדה שהכוס שלי רטוב מלמצוץ.
בשנייה בודדה אני מוצאת את עצמי מוטחת לכיוון המיטה (שעד עכשיו לא שמתי לב שקיימת), סטירה מהירה ועוצמתית על לחי שמאל יריקה על כל הפנים שלי מריחה והצלפה של משהו שלא הספקתי לראות על הכוס, הגוף נמתח וזרם כמו של חשמל עובר בו ואני מרגישה את הכאב וההשפלה דמעות עומדות בעיניים, נכנסת להלם אף פעם זה לא היה ככה, כולם היו עדינים... הינה הליטוף המנחם הגיע, כל כך נעים.. אני עוצמת עיניים לשנייה ושומעת את השריקה של הסטירה השניה היא נוחתת בעוצמה על הציצים שלי ושוב הזרם המחשמל והדמעות, תחושת הנאה נעימה ורטט עוברים בגופי ואני מתמכרת לאדון לסטירות ולכאב 'זה מה שאת אוהבת שרמוטה זה מי שאת ותמיד תהיי'.
הוא מסתכל לי בעיניים מה שניסיתי למנוע כבר זמן רב...העיניים שלו כל כך יפות, איך לא ראיתי את זה קודם?, טוב זה לא משנה שואלת בהיסוס קליל "אדוני אפשר לבקש בבקשה משהו?", הוא עונה ברכות "תזכירי לי מי את ואני אחשוב על זה", "אני כלבה שמנה צייתנית מושפלת ובאילוף אדוני", אויש שוב החיוך הזה מה הוא הולך לעשות לי עכשיו??, "את יכולה לשאול, זריז וקצר", "אדוני אתה יכול בבקשה לזיין אותי?", ואני יודעת זה יהיה מלווה במשהו, השאלה מה?, לצעוק שאני שרמוטה שמנה ומושפלת?, השפלה פומבית? אבל בטוח שלא יהיה משהו פומבי, אמרנו שקודם נכיר לא?, בכל מקרה אני שותקת ומחכה לתשובה. "כן אבל לפני זה לקקי לי את הרגליים, כמו שצריך כלבונת!", לא אומרת מילה ומתחילה בעבודה.
חוזרת למצבי הטבעי על ארבע רגליים כלבה שכמותי, זונה חולת זין שכמוני 'את מוכנה לעשות הכול בשביל זיון הא??! לא פלא שאת כזאת שרמוטה, האדון צדק את שרמוטה וזה הולך להשתנות' שוב אני גוערת בי, אבל מתחילה בעבודה מלקקת קודם את גב הרגל, הכול כולל הכול. אצבע אחר אצבע מוצצת ומתנשקת איתן, מלקקת באהבה ומתמכרת 'נימפומנית שכמותך' ושוב היא המציקה הזאת, מפריעה לי ואני מתעלמת ושקועה בעבודה עד שהיא נעלמת לגמרי ואני מכורה ומסורה לרגליי אדוני היקר.
לאחר כשעה ואפילו שעתיים אני כבר לא יודעת כמה זמן עבר אני ממשיכה ללקק כבר לא נשאר מקום שלא עברתי ועוברת פעמיים ואפילו חמישה, מנשקת את כול הרגל וממשיכה ללקק. האדון מושך אותי מהשערות למיטה ואני כול כך משתוקקת לזין שלו, סוף כל סוף הוא יזיין אותי!!! נשכבת עם רגליים פתוחות וידיים לצדדים כמו שאני צריכה להיות, מצב טבעי שני אני קוראת לזה. הוא קושר אותי למיטה התרגשות וצמרמורות עוברות בגופי, אף פעם לא נקשרתי!! ואוו איזה כיף אני מאושרת ובלי הודעה מוקדמת ספאנק! כל הגוף שלי קופץ מההלם לא הייתי מוכנה ושוב זה מכה בי ספאנק! סלאאש! ספאנק! ויותר חזק, באיטיות הוא מגביר את הקצב וכבר אין מרווחים בין ההצלפות לסטירות ואני לא מרגישה את כל הגוף שלי, אני חושבת שהוא לא פספס אפילו מקום בודד אחד.
"את רוצה שאני אזיין אותך הא?!, תצטרכי לזכות בזה!" ודמעות עולות בעיניי, האיפור היפה והעדין שהשקעתי רבות עליו נמרח על כל הפנים שלי ואני ממשיכה לבכות, אחרי כ10 דקות אני מתחילה ליהנות מההצלפות והסטירות הממושכות מחייכת ובוכה 'מחזה יפה כלבונת' ושוב היא חוזרת ואני מגרשת אותה בתוך ראשי, שוב היא נעלמה, הקלה.
אני עוצמת את עיניי והוא הפסיק, הקלה נוספת ואני נרגעת... לא בוכה הוא מלטף אותי ואני לא זזה מקובעת במקום ולא מוכנה לזוז אפילו לא מילימטר, שלא ימשיך שוב... מפחדת שימשיך שוב. הוא נשכב מעליי "עכשיו הרווחת את זה, לא התלוננת כל הכבוד לך כלבונת" ואני מחייכת חיוך קלוש. הא חודר אליי לאט לאט אני נמתחת מהנאה כל כך טוב ונעים כל כך חם 'שוב את, נימפומנית מכורת זין עלובה! תמיד היית ותמיד תהיי' והפעם אני כבר לא שומעת היא ממשיכה לדבר ולהגיד לי כמה הכול צריך להיות נכון וצודק ושאני בכלל לא צריכה להתעסק עם BDSM וכמה שזה חולני, ואני לא מקשיבה אני נהנית מהזין של אדוני. בשנייה אחת הוא מתחיל לזיין אותי חזק ומהר ואני גונחת ונהנית, ושוב באסה סטירה "שפחה לא פה כדי ליהנות היא פה כדי לשרת!", "כן אדוני" אני אומרת בקול חרישי והוא ממשיך לזיין חזק ואני גונחת, לא נהנית מידי אבל בפנים אני יודעת כמה שנעים לי ואני לא רוצה שהוא יפסיק.
הוא מתחיל לגנוח ואני יודעת שהוא קרוב לגמירה, אני יודעת כמה שהוא אוהב להשפיל אותי ואני מתחננת להשפלה, "בבקשה תגמור לי על הפנים אדוני, אני מתחננת, אני זונה טובה" , "בבקשה תשפריץ לי זרע חם אני הכלבה שלך תשפיל אותי", והוא מוציא את הזין ומשפריץ על כל גופי, הפנים השיער הציצים הבטן הכול, אני נאנחת בשקט אבל יודעת שזה עוד לא נגמר.
חבילה חדשה של אטבים, פלסטיק, מהסוג שמחזיק חזק וכואב, הוא שואל אותי איפה אמרתי לו שאני לא יכולה לשים לעצמי אטבים ואני עונה לו בשקט במבט מושפל "על הדגדגן", "תפתחי רגליים זונה ונראה עם את באמת לא יכולה", הוא צובט לי את הדגדגן עם האצבעות ואני נאנקת. אטב על הדגדגן 5 על כל ציצי, 4 מסביב לפטמה ו1 על הפטמה עצמה, הגענו ל11, "איפה עוד בא לך?, את רשאית לבקש הפעם..", "על השפתיים של הכוס אדוני, בבקשה אדוני" והוא מניח 3 לאורך כל שפה.
שוב אני מקבלת סטירות ויריקות ואני כבר לא מפחדת וכבר לא בוכה, נהנית מכל רגע. האדון יודע שאני נהנית והוא הופך אותי על 4 עם התחת גבוה ומחדיר לי את הזין בקשיחות, ואני נאנקת שוב. כמה אטבים נפלו, אבל האטב שעל הדגדגן עדיין צורב לי אותו ומוחץ ואני מייבבת תחת הזין הקשה של אדוני. יותר מהר ויותר חזק ועוד יותר ואני כבר לא מרגישה את הגוף שלי, נכנסת לטראנס עצום ומצמרר, האדון עומד לגמור והוא מוריד לי את האטב מהדגדגן ומשפשף לי אותו.
אני גונחת כמו כלבה חולת מין וחולת זין, כי זה מה שאני נימפומנית קטנה ועלובה, גונחת תחת גופו של אדוני ואני כבר עומדת לגמור "אדוני אפשר בבקשה לגמור?? אני מתחננת אני חייבת!!", "כן שרמוטה היית טובה היום, כל הכבוד לך" שנינו בקולות רועדים לפני גמירה ואני מקבלת סטירה לדגדגן וממשיכה לגנוח עד שאני גומרת בטירוף מוחלט, כל הגוף רועד, לא מרגישה שום איבר, מותשת ומתמוטטת.
בדרך חזרה שתיקה שוררת באוטו, מותשים ועייפים, שנינו מחייכים ואני יודעת, הייתי כלבה טובה. אני מבקשת שוב רשות דיבור ומקבלת בקול לוחש, "אפשר בבקשה נשיקה אדוני?", הוא מחייך אליי שוב, הגענו ליעד, אני יורדת מהאוטו והוא קורא לי, "שכחת משהו", מנשק אותי ברכות ומלטף ליטוף אחרון. אני יוצאת מחייכת והולכת לדרכי, חוזרת הביתה מותשת, מתרסק על המיטה.