שוב לבד
שוב בוכה לי בבית.
באמת מה נהיה ממני ?
חשבתי פעם שאני אדם חזק.
חשבתי שאני יכולה להתמודד.
אז חשבתי.
היום הבנתי , שאני לא מסוגלת להתמודד
חזרתי לדיכאון שלי , אפילו חברות כבר הספיקו להעיר לי
יש לך בחינות, יש לך לימודים להשלים, תתעוררי .
אני דואגת לך אז אני מציקה לך על זה.
יפה מצידכן בנות.
אבל אני לא יכולה לבכות לכן, במיוחד לא לך יפייפיה.
אפילו שאני בהחלט אוהבת אותך ואני תמיד פתוחה בכל ליבי אלייך
אני לא יכולה לבכות לך,
אני לא יכולה לספר לך מה עובר עליי - ככה את קוראת לזה
כי רק הוא יודע
הוא מכיר אותי ויודע שקשה לי להתנתק, עם כל הנזק שאני גורמת וכל הצרות
הוא יודע שכואב לי
הוא יודע שיש כאב שאני לא יכולה להתמודד איתו
הוא יודע שאני מתפללת לאותו הרגע שאוכל להחזיר את הגלגל אחורה, אם רק יכולתי .
הוא יודע.
ואני יודעת שאוליי יום יבוא יפייפיה, ואוליי גם את תוכלי לדעת,
ואוליי יפה שלי, גם את תוכלי להבין...
למה אני ככה,
למה אני כזאת.
אולי את תביני לפני.. כי אני עדיין לא יודעת
למה...
לפני 13 שנים. יום שלישי, 20 במרץ 2012 בשעה 13:42