סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Second choice

שלח לי שקט טוב מוגן
שלח לי שקט מענן
שלח לי שקט ממוכן
לשמוע שקט לא מכאן
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.
(יונה וולך)
לפני 5 שנים. 15 במאי 2018 בשעה 12:10

זה לא בשבילי כשמונעים ממני שינה

אני לא יכולה לישון על כיסאות

אי אפשר להפוך אותי לביסלי גריל זה לא מסתובב חזרה אחר כך. 

אני צריכה לפחות 6 שעות שינה בלילה אחרת אני בלתי נסבלת

זהו. 

עכשיו תעשה משהו בנדון

לפני 6 שנים. 1 באפריל 2018 בשעה 16:06

צריך להיות יצירתיים. להצליף במישהי שהיא מכורה לכאב זה לא עונש זה פרס. 

אבל למשל לקחת מישהי שאין לה סבלנות לאיקאה לעבור איתה את כל המסלול של מיטיבי הלכת בלי קיצורי דרך בכלל . לעצור ליד כל דלת וכל נר ריחני... זה עונש הארד קור והמהדרין יכולים להוסיף באט פלאג ועוד כל מיני מריעין בישין. 

 

בהצלחה

לפני 6 שנים. 26 במרץ 2018 בשעה 7:43

מישהו הבעיר אש.  וזרק לתוכה עצים. האש עלתה. והלהבות רקדו.

מישהו זרק לאש שיבולת ירוקה. מאד ירוקה. 

האש ליחכה בה וליחכה והיא עדיין ירוקה. 

בהתחלה נשרפו הקוצים התקפלו לתוך עצמם. והשיבולת ירוקה. העצים שחורים הגחלים רושפות כתומות רותחות. השיבולת ירוקה.

אחר כך החל להישרף המעטה החיצוני והשיבולת התחילה להתרצות ולקבל את גורלה.

ונשרפה

 

לפני 6 שנים. 11 בפברואר 2018 בשעה 21:48

מילים שלא הצליחו להיאמר

רגשות שנכבשו והודחקו

מבוכה שפרצה 

אור שכובה

אל תסתכל

אל תכריח אותי להגיד

אל תדליק

ואל תצפה ממני לחשוף אותי לגמרי

 

 

ובמהלכו של מסע גיליתי שעכשיו אני יכולה. זה לא שהכל עבר , זה לא שעכשיו אני כבר גיבורה אבל  עכשיו אני יכולה. 

 

זו הפעם הראשונה

לפני 6 שנים. 8 בפברואר 2018 בשעה 10:02

כשאני מנסה להיות יצירתית ולא הולך לי. 

כשאני מנסה להיות אני ומתפספס לי

כשאני רוצה לגעת במקומות הכי כואבים ואני מוותרת

כשאני רוצה לחדור לפחדים ואני ממהרת

כשאני לא אני. דברים שחולפים על ידי. 

ואז ברגע אחד הכל מתדייק בדיוק מושלם

ואני מבינה

עכשיו אסור לוותר

לפני 6 שנים. 23 בינואר 2018 בשעה 19:36

החיים ליד.
זה בצד.
אפשר גם בצד השני
זו בכלל לא אני
ליד אנשים
ליד שקורים
ליד אהבות
ליד אכזבות
החיים ליד
החיים לבד
וטיפות

לפני 6 שנים. 7 בדצמבר 2017 בשעה 12:57

כמו חתול בלילות

גונבת רגעי זימה בהחבא

מתגנבת אל בין סדינים סתורים

מחככת נגיעה

כמו חתול מילל

בקול נמוך וגמלוני

מחפשת את החתולה

שממנה אגנוב את השמנת

לפני 6 שנים. 26 בנובמבר 2017 בשעה 10:58

יש בי משהו עצוב היום,  אתה יודע. 

יש בי משהו שרוצה לבקוע

לעלות מתוכי ולפרוץ החוצה 

בזליגה איטית בלי מילים. 

יש בי משהו עצוב היום, 

מחדד רצונות וצרכים 

מרים אותם לגובה חשיבה 

מניח אותם על הרצפה.  

יש בי משהו עצוב היום 

אולי יהיה גם מחר 

לפני 6 שנים. 22 בנובמבר 2017 בשעה 15:35

חלולים חלולים

זו תפילה.  

אז מה אם אני לא אדם מאמין.  

אז מה אם זו תפילה לפעולה ספציפית יום יומית,  אני משאילה אותה לרצונות שלי.  

נקבים נקבים.... 

בקשר לחלולים... 

עדיף שלא. 

לפני 6 שנים. 17 בנובמבר 2017 בשעה 16:58

לא  לברוח.  לקחת אוויר,  מנטרה.  להגיד את  המנטרה שוב ושוב.  זה לא  אומר כלום.  זו לא  אני.  אני  יכולה להישאר ולנשום.  זה בסדר.  לנשום.  להכניס אוויר,  להוציא אוויר.  להישאר עם האוזניות,  כל הזמן.  

 

אוסף של בדיחות גרועות

 

יכאב כואב כאב??