לפני 13 שנים. 21 באוקטובר 2011 בשעה 21:10
נתתי לעניינים שבלב לתפוס תאוצה
איפשרתי לעצמי לצאת מפוקוס
להיות " חופשי " שוב , "משוחרר" יותר.
גררתי את עצמי לכל אותם מקומות בהם שאר בני האדם מתהוללים מדי לילה,
ובעזרת הבגדים הנכונים - ויזואלית צעקתי - לכאן אני שייך חבר.
נגררתי אל תוך הרעש , כדי שלא יהיה זמן לחשוב.
אבל חייבים להודות
אני לא אני יותר.
ממעמקים הייתי שומע את לב המפלצת . 100 פעמים בדקה. 24 ביממה.
ויש בי געגוע.
לחזור אל אותו השקט
לחזור אל אותה הפעימה.
זה אותו הדם שזורם בעורקיי
אני פשוט צריך לא לסטות יותר