לא ידעתי כמה זה כיף קריוקי לשיר בקולי קולות 😄 .. ולא ידעתי עד כמה אני..
והשיר הזה.. צריכה לזכור :)
לא ידעתי כמה זה כיף קריוקי לשיר בקולי קולות 😄 .. ולא ידעתי עד כמה אני..
והשיר הזה.. צריכה לזכור :)
אנחנו נפגשות כשהיא לחוצה
את רואה אותי נכון ?
כן בחדות יתירה .. משהו מוזר בך
כן.. את צודקת..
דברי אלי ..
את יודעת מה הכי מרגיז אותי ? מכאיב ? אפילו גרוע מזה .. מעציב? מכבה ?
כן אני יודעת.. כשאת נלקחת כמובן מאליו נכון?
כן.. כשמוכרים אותי בעבור נזיד עדשים .. וכשאני מגלה שקצתי בלחם הקלוקל..
אופססס את באמת עצובה.. אני מכירה אותך כשאת ככה ..
את מזכירה לי שלפני כמה שנים ידיד לי השמיע לי שיר והוא אמר לי
ככה מתנהלת אשה ..
כששמעתי את השיר לראשונה.. קיבלתי אגרוף לקרביים..
אם יש שיר שהוא קרביים ולמרבה פליאתי לא בספרדית .. זה השיר הזה..
היי ככה אשה ..
"קרביים" :)
אני אוהבת כשמעמידים אותי במקום לפעמים כשצריך.. יותר נכון מורידים אותי :)
להקה אהובה
כותבת מילים ומוחקת כי כל מילה ממעיטה או לא מתארת נכון..
מתגעגעת..
:)
כשהייתי נערה מתבגרת התקופה הזו שבה ניצני הנשיות מתחילים ללבלב.. שנים אחרי "המלאכיות של צ'ארלי".. אחת מהשלישייה , השחקנית ג'קלין סמית, שחקה בסדרת מתח משטרתית /משפטית .. היא הייתה תובעת של המדינה .. לאורך כל הסדרה איזה מאפיוזו אחד מאוהב בה והיא מתעלמת ממנו כי הוא " קאפו דה טוטי קאפי..." .. ומה פתאום שהיא תובעת תשים עליו.. כאן המקום לגלות שאחרי הקראש לבריטים שיש לי .. מגיע קראש לאיטלקים..:)
באחד הפרקים .. איזה סייקו אחד חוטף לה את התינוק (היא אם חד הורית) ומאיים לרצוח אותו... בלית ברירה כשהיא רואה שזמנה אוזל.. היא פונה לדרכים הלא קונבנציונאליות.. היא פונה למאפיוזו שלה.. לקאפו דה טוטי קאפי שמאוהב עד כלות ויעשה ה כ ל בשבילה.. והוא כמובן מאתר את הסייקו וגומר אותו ..
כשהוא הביא לה את הילד והיא השכיבה אותו לישון.. היא חוזרת לסלון ומוזגת לו ויסקי ומודה לו...
אני בוהה במסך ורוצה רק דבר אחד .. שהוא יקרע אותה שהיא כל כך תודה .. אבל מה זה תודה לו 😄 .. .. אבל? הימים ימי ערוץ הראשון:)
אני רוצה למזוג לך ויסקי ..
צפיתי בסדרה סיפור אהבה חזק .. כרגיל כל מיני התרחשויות אי הבנות שגורמות לאי אמון באהוב/ה
הוא בא לבקש ממנה סליחה לאחר שהבין כמה חוסר האמון שלו בה פגע והרס את הכל ועל הברכיים הוא מתחנן לסליחתה מביע את אהבתו ...
היא... " אני אוהבת אותך יותר מחיי אבל זה שהקשבת לאחרים ולא לי והאמנת לשקרים ולא לי ואותם אנשים הם אלו שמזכים אותי ושוב אתה מקשיב להם ומאמין בחפותי בזכותם, אני צריכה להודות להם שדיברו על לבך .. אבל אתה לא מאמין בי למילותיי ותחנותיי לא שעית .. אני לא זכאית וזכה בעיניך.. .. ככה זה לא יוכל להתקיים .."
חשבתי על זה.. בעיני אמון הוא הבסיס להכל.. כשהאמון מתחיל להיסדק אז מאוד קרוב לשבירה.. ו לא רק באהבה יחסים בין אדם לחברו.. יחסים בעבודה
כשאני נתקלת באדם שהאמון שלי בו מתחיל להיסדק אני מנסה לראות אם יש פתרון.. אם אין? תגיע השבירה בוודאות..
אני לא אדם נקמני אני לא אדם כועס.. אני עושה פשוט דבר אחד ..
מתרחקת ..נעלמת נאלמת.. מתרחקת שנאיימר "רחוק מרשעים ישועה".. :)
מסתכלת על הלבן הריק הזה מתה למלא אותו בתחושות שמתרוצצות בתוכי ואפילו מהיומן שלי אני מתביישת..
וכל התחושות הללו כולן? מתרכזות ומתנקזות אל תוך מילה אחת ...
ש ל ך
הכי שלך, כל כך שלך
ולמה השיר הזה?..
ככה וכי .. והקראש לבריטניה :)
יש לה חלונות ענקיים מלמעלה עד לגובה המיטה שלה, לא דומים במעט לחלונות הקטנים בילדותה. דני אמר שירד גשם מחר, היא חיכתה .. תמיד מחכה לגשם שישטוף .. תמיד שישטוף
איזה כיף היא מתעוררת לרעמים חזקים לשמיים אפורים מאוד .. זו מעין הקדמה לחורף? חורף כזה כמו בבריטניה ? הלוואי ..
ואז היא עפה לאחור.. שנים לאחור לחלונות הקטנים בחדרה.. כשהייתה רואה שהם אפורים בבוקר ..
בוקר טוב תינוקת שלי .. זמן לקום לבית הספר ..
כן כן אני כבר קמה .. מתלבשת מסתרקת מתיפייפת ומחכה שכולם ילכו מהבית..
תנעלי טוב כשאת יוצאת.. לא מבינה למה את תמיד אחרונה ..
היא מחייכת לעצמה.. כי גם היום כמו בהרבה ימים אני לא הולכת לבית הספר 😄 בטח לא כמו ביום סגרירי שכזה.. שאני יכולה לשחק לעצמי ועם עצמי מול המראה .. לדמיין אותי ביער, כמו החורשה שאני חוזרת בה בדרך בדרכי חזרה הביתה מהספרייה .. מדמיינת לפגוש איזה בן אלים חזק ....
ועכשיו החלונות האלו והמראות.. כמעט דומה .. רק כמעט
אני אגלה לך מתוקה ..
מה תגלי לי שאני לא יודעת? את ואני מראה אחת של השנייה
אני יודעת את המתחולל בתוכך באותו הרגע..
אבל , אבל זה לא יכול להיות .. כי גם ממך אני מסתירה
את רק חושבת בובונת
הרגע הזה שהמחיצות נופלות? לא קיים אצלך.. תמיד משחק כפול תמיד פוקר פייס חצאי מילים ומשפטים ואי התחייבות לאמת
איכסה זה עוד יצא פה מלנכולי שאת כל כך שונאת..
מה הקשר? זו פשוט את והלא אמת שלך ..
בראשונה .. כשכיסיתי את עיני ונתתי לתחושות שלי להשתלט עלי ידעתי להתמסר..
איזה פוסט מצחיק רשמת .. אז מה ?
זה לא היומן שלי ?
ממילא רק אני מבינה מה את רושמת פה..
:)
.. החלום החלום:) .. זה מרגיש כמו סוף הקיץ
" .. תראי איך אני יודעת לקפוץ קלאס".. אני מסתכלת עליה בעיניים כל כך אוהבות , גו זקוף , קוקו בלוף והיא מנענעת את ראשה ימינה שמאלה בחן עם כל קפצוץ מתוק מתוק כזה .. והיא מחייכת לעצמה באושר כשהיא מצליחה לקפץ סדרה שלמה ולא למעוד ..
אבל אני ? אני לא זוכרת איך..
אחר כך היא מצאה קונכייה ואני אומרת לה, פוציק (בשורוק) ,תצמידי אותה לאוזן תהיי בשקט ותקשיבי , את תשמעי את רחש הגלים.. והיא מקשיבה בשקט , עיניה נוצצות והיא מחייכת לאט ואז היא עוצמת עיניים .. ואומרת
".. אני חושבת שאני בחוף ים והשמיים תכלת והים כחול חזק והשמש כל כך מסנוורת ויש המון המון " מלאנתה" של צדפים וקונכיות..
זה אני כן זוכרת..
ואז בארוחת החג היא ממתיקה אתי סוד .. ".. תסתכלי דודי (בשורוק) ככה היא קוראת לי 😄 , תסתכלי מה אני אומרת לך ללא קול - ומניעה רק את שפתיה כדי שרק אני אראה " .. א נ י א ו ה ב ת א ו ת ך.. "
אני לא יודעת כמה דברים מרגשים אותי כמו זה .. ואז אני לוקחת מהר לגימה מהמרלו
אני מזהה אותי בה..
אני עדיין מפחדת מהחושך..:)