אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

"אין עוד מלבדו"...:)

לפני 10 שנים. 24 בספטמבר 2014 בשעה 6:37

 

אני אוהבת כשמגיעה עונת החגים של תשרי.. אז אני מתחילה להרגיש שהחורף מתקרב .. אני מחפשת נחליאלים בכל מקום:) אני אוהבת חורף , הרבה יותר מקיץ , וזה לא שהחורף אצלנו ל כזה חורפי וסוער הרי שמש לא חסר גם בחורף .. שתהיה לנו שנה רטובה באמת רטובה ופוריה

מצחיק אותי , איך אני אף פעם לא רושמת מה שאני באמת.. 

כשגרונך ניחר .. אני עפה.. ממש עפה 

 

זה תמיד מתנגן לי בתקופה הזו .. 

שתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה ..:) 

 

 

לפני 10 שנים. 17 בספטמבר 2014 בשעה 6:05

 "..  וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר הָאָדָם: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת. עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד..." 

 בספרדית המילה   partar פירושה להשתייך, להיות חלק מ..  ו- Apartar  זה לצאת מהחלק שייכים אליו אבל לרוב משתמשים בכוונה של " להתרחק".. לעזוב "..

" חשבתי שאוכל להישאר בלעדייך ואני לא יכול

זה קשה אהובתי קשה ממה שחשבתי

השארתי את דלתי פתוחה למחצה

ונכנסת את מבלי להודיע

אל תתרחקי ממני הו לא

חשבתי שבגלל נסיונך הרב

הכרת הכל

ואתך למדתי שלאהבה לא אכפת מי יודע יותר

והזמן בינינו לא קיים

עבור כל מה שאני רואה בך

אל תתרחק/י ממני

כל האהבה שחיכיתי לה בחיים 

מצאתי רק בך

ומסתבר שאת/ה לא כאן

הרגשות האלה של חוסר הידיעה – גרמו לי לאושר

אל תתרחק/י ממני

והדברים היפים הפשוטים שאת תמיד אומרת

בגלל שאת/ה חסר לי

ובגלל כל מה שאני רואה בך

אל תתרחק/י ממני.." 

.. 

 

לפני 10 שנים. 10 בספטמבר 2014 בשעה 7:49

".. את כמו הטבע 

איך כמו הטבע ?

חזקה , לא צפויה .. 

לא צפויה ?? אני ? יהיו כאלו שיצחקו שישמעו את זה ... 

כי הם לא מבינים אותך נכון ..:) 

אבל, את כמו הטבע .. מבקשת להיכנע 

 כן.. בכל מאודי – מהותי .." 

         * * *

".. כשאת אינך או כשאני נמצא במקום אחר בעולם 

כשאת אינך אני טועה כל הזמן 

כשאת אינך הבדידות מייעצת לי רע 

כשאת אינך הבית הריק שואל מתי תחזרי 

כשאת אינך אני רק מחכה שתכנסי מפתח הדלת הזו 

מה שיקרה כשתחזרי רוצה אותך יותר .. "

לפני 10 שנים. 3 בספטמבר 2014 בשעה 5:43

היה הייתה נסיכה ..שגדלה לה בבועה שהיא ניפחה בעצמה.. קראה ספרים בשקיקה

נוער העובד ,חברים מכיתה ד'  אתם גם עלתה לנח"ל קיבוץ בצפון ברחה מהקיבוץ כל עוד נפשה בה..

הכירה אנשים אחרים ... העיר הגדולה בה גדלה ים של אנשים

יום אחד בבר תל אביבי  חשוך.. הם ישבו חבורה קבועה גדולה של ישראלים ותיירים חברים חדשים שהכירה  כל כך שונים

היא שמעה אותו מדבר .. ובתמימותה.. באמת בתמימותה היא שאלה אותו ספק בצחוק ספק באמת שאלה שתוכנה היה פוגעני ..

הוא נעץ בה מבט כועס ומצמית  כשהרגע המביך עבר .. הוא התקרב אליה וסינן ..אם לא כל האנשים לידנו .. את היית מרגישה את הטעות שלך ...היא במקום להרגיש מובכת עלו בה גלי התרגשות משהו שהיא לא מכירה .. חוזק שהיא תאבה להרגיש 😄 הם הפכו להיות החברים הכי טובים , יום אחד נוספה לחבורה בחורה שדמתה לנסיכה מאוד והוא התאהב בה כשהלאב סטורי נגמר .. הוא גילה לה שהיו ימים שהוא רצה שהנסיכה תהיה האהבה 

היא ענתה לו בחיוך שורה משיר שהיה מושמע הרבה ברדיו באותם הימים ..:)

".. כשיש אתה סובל כשאין אתה סובל.." :):) 

מאז הרבה מים זרמו בנהר  והוא נהיה דומה לה  במובן אחר ..

לפני 10 שנים. 27 באוגוסט 2014 בשעה 5:48

סבתא  אנריקטה  מסכנונת היא רצתה להיות רוקחת אבל בזמנים ההם בארחנטינה של תחילת המאה ה-19 מי נתן לבנות ללמוד 😄 האנשים של פעם היו אחרים .. חזקים ,שונים, מיוחדים.. היו לי אתה מלא שעות למזלי, היא הייתה מכינה לי מאטה מר – "מאטה אמרגו" .. והיינו יושבות במרפסת במושב והייתי מגלה לה את צפונות ליבי והיא הייתה מביעה את דעתה גם אם לא היה לי נעים לשמוע ..יום אחד כשהייתי אצלה באחת מחופשות הקיץ, היא נתנה לי מתנה, טבעת לילדות מזהב עם לב קטנטן, מארגנטינה שבזמנו היא קנתה לאמא שלי.. כל כך התרגשתי שבאותו היום איבדתי אותה בחולות במושב כששיחקתי עם חיפושיות משה רבנו 😄 כל כך כאב לי  שאבדתי מתנה שהיא נתנה לאמי ושמרה כדי לתת לי .... אז מאז יש לי קראש ללבבות ולחיפושיות האדומות הללו :) 

לגדול עם גארדל, כדורגל, ומאטה אמרגו.. "מאנייאנה"..:)

כמה שנים לאחר שהיא נפטרה .. התקרבתי יותר לשורשיי הארגנטינים הכרתי את המוסיקה העכשיוית שלהם, את  התרבות  שהיא כל כך שבחה ואהבה יותר ויותר את ההבדלים בין מי שנולד ממש בבאונוס איירס, "פורטיניוס ", מכנים אותם (סנובים, בכלל,הארגנטינים נחשבים לסנובים שבחבורה הדר'  אמריקאית , למשל, לארגנטינים מבטא סקסי יותר :)) לבין שאר ארגנטינה ר"ל כמו אמא שלי . כמה סנובית הייתה סבתי soy portenia  נהגה להדגיש ,לעומת אמי  (שנולדה במחוז אחר שם ) שהחום צורח ממנה אפילו המבטא שונה .. בניהן

ופתאום נתקלתי בזה .. ונתתי לאמי לראות את הקליפ ..

אני נקרעתי  מהחיבור המדהים של  החצוצרה והגיטרה .. אבל היא? היא בכתה וזה לא  טנגו של גארדל..  אז  גם לי ירדו גם דמעות .. , אני יודעת אלו צרות של עשירים בהתחשב בתקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה.. אבל עדיין ..

כשראיתי אותה בוכה מהשיר  הבנתי מה קורה לה . בברזילאית .. כן נו, פורטוגזית אומרים --  saudade געגועים..   אולי ארקום חלום.. אולי יתממש..

 

"..מביט לאחור ורואה איך הרוח הולכת, אבל חוזרת

השמש מחייכת אלי

הדשא ירוק יותר

מאז שהכל נגמר

בכל פעם אני מרגיש טוב יותר

עבר הרבה זמן והאש כבתה

ביום שהגג עף לו ו..

 

והציפור ראתה את השמיים ו.. עפה

 

לפני 10 שנים. 20 באוגוסט 2014 בשעה 7:15

קראתי איפה שהוא ש יומן  אישי זה המקום בו הלב מגלה את סודותיו ..

Will try & spill my guts here

אני לא בטי בלו,  אני יותר בכיוון של ויויאן לי ההיא מחלף עם הרוח .. הסצנה המוכרת של ״ מחר יהיה יום חדש״ בו היא מסיטה את ראשה לאחור ומתמסרת לקלארק גייבל .. מאז ומתמיד כילדה, כנערה  כאשה שאני היום , בסרטים , כשהגיבורה מתמסרת סופסוף,  הקרביים מתהפכים בתוכי מהתרגשות, למה ? אני מזדהה 😄 קטשי נכון ? מה אכפת לי .. תקום האשה שתגיד לי שלא זו ה- הרגשה האולטימטיבית אני בטוחה שאני לא היחידה שמרגישה את זה באופן הזה .. זה יהיה קשה להביא לידי ביטוי במילים .. אבל, סהדי במרומים:) איך אני אוהבת ת'ביטוי הזה 😄 שכשאני נכבשת  על ידו  (בכל פעם ובכל אופן) ומודעת לזה שאני מתמסרת בכל נימי נפשי ובכל גופי ההנאה היא עילאית עד כדי דמעות של עונג המקום הנכון 

:) 

 

לפני 10 שנים. 13 באוגוסט 2014 בשעה 6:24

אנחנו מחטטים בנתונים במחשב ולא מוצאים ..

"אולי זה הוא ?.."

"לא., הוא עונה לי... זה בן הדוד שלי , הוא נהרג שבוע שעבר בעזה .." ..

פרץ של דמעות..

 ואז למחרת..

שירים שלעולם יזכירו אחרי מלחמה  ועוד דברים.. לפחות לי

 

קיץ  חם ..

ג'ינס קצר כזה שהכיסים יוצאים החוצה

גופיית סריגמיש לבנה

סנדלים מ"נווה שאנן" 

2 צמות   כמו בילבי 

 

אז למחרת, נכנסתי למונית ממש ביום  בו  הסתיים המבצע/מלחמה ( לא סגורה על זה )

וברדיו נתנו  את החידוש היפהפה הזה .. לשיר שמזכיר לי אחרי מלחמה ועוד דברים..

 

 

 

לפני 10 שנים. 6 באוגוסט 2014 בשעה 6:15

 

"..רק לוחמים אמיצים נופלים מסוסים בקרב , איך יבינו הפחדנים רכי הלב , פשרה של נפילה..." 

אני מעדיפה להיות אמיצה , ליפול ואז להתרומם:) 

 

לפני 10 שנים. 30 ביולי 2014 בשעה 6:10

 

" ..  זה כל כך לא בסדר  לא פייר , לא צודק, זהו בדיוק , לא צודק .. אני אומרת להם בעצב.." 

". את מחפשת "צדק עולמי" ??... אחד מהם אומר לי , לכי תהיי מלכת יופי .." 

 אם זה לא היה עצוב , זה באמת היה מצחיק אותי ..

לפני 10 שנים. 23 ביולי 2014 בשעה 6:15

 

"..יש משהו מיוחד מאוד במלח כנראה, שהוא נמצא גם בדמעות וגם בים  .. " שמעתי את המשפט הזה ..

ים של דמעות

לאחרנה מול הטלויזיה והמצב..

 

תחושה אחרת .. אני תמיד נדהמת מחדש איך אני מתרגשת כל פעם מחדש..