סבתא אנריקטה מסכנונת היא רצתה להיות רוקחת אבל בזמנים ההם בארחנטינה של תחילת המאה ה-19 מי נתן לבנות ללמוד 😄 האנשים של פעם היו אחרים .. חזקים ,שונים, מיוחדים.. היו לי אתה מלא שעות למזלי, היא הייתה מכינה לי מאטה מר – "מאטה אמרגו" .. והיינו יושבות במרפסת במושב והייתי מגלה לה את צפונות ליבי והיא הייתה מביעה את דעתה גם אם לא היה לי נעים לשמוע ..יום אחד כשהייתי אצלה באחת מחופשות הקיץ, היא נתנה לי מתנה, טבעת לילדות מזהב עם לב קטנטן, מארגנטינה שבזמנו היא קנתה לאמא שלי.. כל כך התרגשתי שבאותו היום איבדתי אותה בחולות במושב כששיחקתי עם חיפושיות משה רבנו 😄 כל כך כאב לי שאבדתי מתנה שהיא נתנה לאמי ושמרה כדי לתת לי .... אז מאז יש לי קראש ללבבות ולחיפושיות האדומות הללו :)
לגדול עם גארדל, כדורגל, ומאטה אמרגו.. "מאנייאנה"..:)
כמה שנים לאחר שהיא נפטרה .. התקרבתי יותר לשורשיי הארגנטינים הכרתי את המוסיקה העכשיוית שלהם, את התרבות שהיא כל כך שבחה ואהבה יותר ויותר את ההבדלים בין מי שנולד ממש בבאונוס איירס, "פורטיניוס ", מכנים אותם (סנובים, בכלל,הארגנטינים נחשבים לסנובים שבחבורה הדר' אמריקאית , למשל, לארגנטינים מבטא סקסי יותר :)) לבין שאר ארגנטינה ר"ל כמו אמא שלי . כמה סנובית הייתה סבתי soy portenia נהגה להדגיש ,לעומת אמי (שנולדה במחוז אחר שם ) שהחום צורח ממנה אפילו המבטא שונה .. בניהן
ופתאום נתקלתי בזה .. ונתתי לאמי לראות את הקליפ ..
אני נקרעתי מהחיבור המדהים של החצוצרה והגיטרה .. אבל היא? היא בכתה וזה לא טנגו של גארדל.. אז גם לי ירדו גם דמעות .. , אני יודעת אלו צרות של עשירים בהתחשב בתקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה.. אבל עדיין ..
כשראיתי אותה בוכה מהשיר הבנתי מה קורה לה . בברזילאית .. כן נו, פורטוגזית אומרים -- saudade געגועים.. אולי ארקום חלום.. אולי יתממש..
"..מביט לאחור ורואה איך הרוח הולכת, אבל חוזרת
השמש מחייכת אלי
הדשא ירוק יותר
מאז שהכל נגמר
בכל פעם אני מרגיש טוב יותר
עבר הרבה זמן והאש כבתה
ביום שהגג עף לו ו..
והציפור ראתה את השמיים ו.. עפה