היה הייתה נסיכה ..שגדלה לה בבועה שהיא ניפחה בעצמה.. קראה ספרים בשקיקה
נוער העובד ,חברים מכיתה ד' אתם גם עלתה לנח"ל קיבוץ בצפון ברחה מהקיבוץ כל עוד נפשה בה..
הכירה אנשים אחרים ... העיר הגדולה בה גדלה ים של אנשים
יום אחד בבר תל אביבי חשוך.. הם ישבו חבורה קבועה גדולה של ישראלים ותיירים חברים חדשים שהכירה כל כך שונים
היא שמעה אותו מדבר .. ובתמימותה.. באמת בתמימותה היא שאלה אותו ספק בצחוק ספק באמת שאלה שתוכנה היה פוגעני ..
הוא נעץ בה מבט כועס ומצמית כשהרגע המביך עבר .. הוא התקרב אליה וסינן ..אם לא כל האנשים לידנו .. את היית מרגישה את הטעות שלך ...היא במקום להרגיש מובכת עלו בה גלי התרגשות משהו שהיא לא מכירה .. חוזק שהיא תאבה להרגיש 😄 הם הפכו להיות החברים הכי טובים , יום אחד נוספה לחבורה בחורה שדמתה לנסיכה מאוד והוא התאהב בה כשהלאב סטורי נגמר .. הוא גילה לה שהיו ימים שהוא רצה שהנסיכה תהיה האהבה
היא ענתה לו בחיוך שורה משיר שהיה מושמע הרבה ברדיו באותם הימים ..:)
".. כשיש אתה סובל כשאין אתה סובל.." :):)
מאז הרבה מים זרמו בנהר והוא נהיה דומה לה במובן אחר ..