בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"אין עוד מלבדו"...:)

לפני 11 שנים. 30 במרץ 2013 בשעה 21:28

"..כשאני חושב עלייך ,רואה את חלומותינו שאינם ניתנים לעצירה

אני שב לחייך , כשאני חושב עלייך

כשאני חושב עלייך

אני נושא איתי איתי את קולך וזוכר איך היינו יחד

כשאני חושב עלייך, מתעורר הרוך שבחיבוק שהתחבקנו בפעם ההיא

כשאני חושב עלייך השמש תמיד זורחת ובליבי מרגיש את כל אהבתך "..

 

  


לפני 11 שנים. 14 בינואר 2013 בשעה 7:51

יש משהו מאוד מתוק כשמגיעים מוקדם לעבודה ואין הרבה אנשים שמפריעים.. 

אז הוא נכנס עם קפה ואנחנו ככה מדברים ענייני עבודה וכאלו , טלפון, אני עונה .. כשאני מנתקת הוא מסתכל ואומר לי 

א', אומר לי, אני מדמיין אותך עם בגדי וינייל שחורים ושוט :) 

ובדיוק היא נכנסת ואומרת לו .. הפוך גוטה, הפוך:) 

והוא מסתכל על שתינו ולא מבין...

 

"כשיש הרבה אנשים סביבי ואני לא מוצאת אותך

מעבירה את הזמן מבלי לדעת מה לעשות 

ושום דבר אינו מרגיע או מספק אותי

אני חושבת שאלו שפתיך ששולטות בי

בלי רחמים וחפזון הטריפו אותי

החיית מחדש את החשק שלי עם נשיקותיך ומילותיך 

ואני יוצאת לנצח

מה יש בנשיקות שלך שמטרפות אותי 

אני מתה מאהבה

אני לא מתלוננת , להפך, מופתעת 

להבין כמה אני חסרה בלעדיך

מעולם לא חוויתי משהו דומה לזה,

אני כל כך תלויה בך, לא מאמינה

איזה טירוף אני לא יודעת אם זה רוך או עונג או אהבה .." 

 

לפני 11 שנים. 1 בינואר 2013 בשעה 7:51

הבנתי שהיום יומולדת לאתר הכלוב, אני אמנם לא מהותיקים ביותר פה.. אבל כבר יש לי פז"מ:) 

ואני רוצה להודות לכלובי על שהביא לנו את האתר הזה.. שכייף לנו להיות בו.. 

ותודה על כל ההשקעה שלו כאן

 

אוייש.. יצאתי דביקה , לא משנה:) 

תודה כלובי:) 

ושרק תמשיך לשדרג ..

איך אומרים אצלנו ?:) 

יישכוייח !! (ישר כוח למתקשים:)) 

מזל טוב! 

לפני 11 שנים. 28 בדצמבר 2012 בשעה 10:32

..

"..בברזל יש להכות בעודו חם.."

ככה גם צריך בי..:) 

 

"..כמה רצה אותה 
רחוקה 
מסוגרת בחדרה 
מראשו היא לא יצאה 
כמה אהבה .." 

&noredirect=1

לפני 11 שנים. 27 בדצמבר 2012 בשעה 8:22

העבירו לי את זה במייל היום... ונגע בי, מתאים בכל אספקט בחיים...

:) 

 

הגעתי לכתובת וצפרתי....

אחרי המתנה של מספר דקות, ניגשתי לדלת הדירה והקשתי…  ' רק שניה', שמעתי קול שברירי וזקן. נשמעה גרירת רגליים מעבר לדלת. לאחר המתנה ארוכה, נפתחה הדלת לפני התייצבה אישה קטנה בשנות ב-90 שלה.

לבושה שמלה מודפסת וכובע עם פרח, כמו תמונה מסרט ישן.

לצידה הייתה מזוודה קטנה. מפתח הדלת הדירה נראתה כנטושה, כאילו אף אחד לא גר בה כבר שנים. הרהיטים מכוסים סדינים לבנים, לא ראיתי שעון או תמונה על הקירות, שום אביזרים על המדפים, בפינת החדר ראיתי קופסת קרטון מלאה במה שנראה כתצלומים וכלי זכוכית.

 

"האם תוכל לשאת את המזוודה שלי למונית?" היא שאלה.

לקחתי את המזוודה למונית ואז חזרתי כדי לסייע לקשישה.

 

האשה לקחה את זרועי ושנינו צעדנו לאט לכיוון המונית.

כל העת היא הודתה לי על אדיבותי. 'זה כלום', אמרתי לה…

'אני רק מנסה להתנהג אל נוסעיי כפי שהייתי רוצה שינהגו באימי.'

'אוה, אתה ילד טוב.', היא השיבה. במונית היא מסרה לי את כתובת היעד ומיד ביקשה, 'האם תוכל לנסוע דרך העיר?' 'זו לא הדרך הקצרה ביותר,' עניתי במהירות. 'אוה, לא אכפת לי', היא ענתה. 'אני בדרך להוספיס.'

 

הבטתי במראה האחורית. עיניה ברקו. 'לא נשארה לי משפחה,' היא המשיכה בקול רך…

'הרופאים אומרים שלא נשאר לי זמן! רב לחיות.'

בשקט רכנתי וכיביתי את המונה. 'באיזו דרך תרצי שאקח אותך?', שאלתי...

בשעתיים הבאות, נסענו דרך העיר. היא הראתה לי את הבניין שבו היא עבדה פעם נסענו דרך שכונה שבה היא התגוררה עם בעלה כשהיו נשואים טריים. היא ביקשה שאעצור מול מחסן רהיטים שפעם היה אולם ריקודים שבו נהגה לרקוד בצעירותה. מדי פעם היא ביקשה שאאט לפני בניין מסויים או פינה ואז היא התבוננה ללא אומר לתוך החשיכה, כעבור זמן היא אמרה, 'אני עייפה, בוא ניסע עכשיו לכתובת שבידך.'

נסענו בשתיקה.

 

זה היה בניין נמוך, ומוארך עם שביל גישה שעבר מתחת לקשתות אבן.

שני אחים ורופא יצאו מהבניין ברגע שעצרנו.

הם היו יעילים ומדויקים, הביטו בכל תנועה שהיא עשתה. הם כנראה ציפו לה.

פתחתי את תא המטען ולקחתי את המזוודה הקטנה לדלת.

האישה כבר הושבה בכיסא גלגלים. 'כמה אני חייבת לך?',

היא שאלה ברוכנה לעבר הארנק שלה. 'כלום', עניתי.

'אתה צריך להרוויח למחייתך.' היא ענתה.

'יהיו נוסעים אחרים.' עניתי...

 

כמעט מבלי לחשוב, התכופפתי ונתתי לה חיבוק. היא נאחזה בי בחוזקה.

'נתת לאישה זקנה רגע קטן של שמחה.' היא אמרה. 'תודה לך.'

לחצתי את ידה ופסעתי לעבר אור היום שהתעמעם...

זה היה הצליל של חיים שנסגרים.

לא אספתי נוסעים נוספים באותו יום. נסעתי ללא מטרה, אבוד במחשבותיי.

במשך שארית היום, לא יכולתי כמעט לדבר.

מה אם האישה הזו הייתה מקבלת נהג כעוס???

או חסר סבלנות שממהר לסיים את המשמרת...

מה אם הייתי מסרב לקחת את הקריאה??

או שהייתי צופר פעם אחת וממשיך הלאה בלי לגשת לדלת?

בסקירה מהירה של חיי, אני לא חושב שעשיתי משהו יותר משמעותי מזה...

 

רגעים גדולים תופסים אותנו לעתים קרובות כשהם עטופים ברגעים קטנים.

 

אנשים אולי לא יזכרו בדיוק מה עשיתם, או מה אמרתם, אך הם תמיד יזכרו

כיצד גרמתם להם להרגיש :)

לפני 11 שנים. 25 בדצמבר 2012 בשעה 11:44

  

ערב חורפי .. רוח חזקה גשמים  כמו שהיא אוהבת.. שומעת מוסיקה להנאתה שיר מוביל לשיר ועוד שיר .. ופתאום היא נתקלת בחידוש לשיר ישן..

שיר שנוגע בה במקומות הכי עמוקים ..

מועדון לילה למבוגרים שנות השבעים המאוחרות מתנגן לו השיר הזה.. היא צופה בהם .. רוקדים לחי אל לחי צמודים מבושמים  קלות שוכחים..

מוסיקת ילדות:) 

שנים לאחר מכן..

היא ישובה לצד הגבר שלה, אותו גבר שעשה אותה אשה.. שהתחיל לעצב את נשיותה הם שומעים את השיר הזה, והיא אומרת לו תוך כדי... אהוב , בוא , עשה איתי אהבה כאילו שזו הפעם אחרונה

לאחר שקרא את מכתב הפרידה שכתבה לו.. לראשונה כשהסתכלה עליו עיניו היו אדומות.. והיא חשבה כמה שהוא גברי עכשיו .. והם שמעו את המוסיקה הזו .. כי גם הוא דובר את השפה...

הוא אחז את המכתב בידו וקימט אותו , היא ביקשה...והוא נישק ונישק ונגע וליטף ובטש וכבש ... כאילו שזו הפעם האחרונה... מה שבאמת היה 

והיא הלכה 

היא  איבדה אותו ...

**

נשק אותי ,נשק אותי כאילו שהלילה זאת תהיה הפעם האחרונה..

נשק אותי , נשקי אותי הרבה  כי אני מפחדת שתהיה שלי ושאאבד אותך אחר כך...

רוצה להיות צמודה אליך לראות את שנינו משתקפים בעיניך ...

תחשוב שמחר אהיה רחוקה מאוד רחוקה ממך

נשק אותי  נשק אותי הרבה...

זו הגירסה הכי יפה ששמעתי מאודי לשיר הישן והיפה הזה..

לפני 11 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 12:39

אני רוצה כמו להיות מוצמדת אל הקיר

בלי שום לחץ ממך פשוט אני להרגיש מוצמדת

פשוטת איברים ערומה או שלא ומרגישה את הקול שלך בתוך הראש שלי..

מבהיר לי דבר אחד

שאני שלך מחשבתי שלך

ליבי שלך

גופי שלך

הכל שלך

זו הרגשה מצמררת

 שעם או בלי בגדים אני רוצה להיות במצב שארגיש ערומה בפניך

אבל תמיד ארצה להיות ללא בגדים..

ערומה

הנה ככה מה שאתה עושה לי עכשיו

שאני מרגישה נבוכה מולך גם בלי שתיגע

בי זה מה שאני רוצה להיות ללא יכולת להגיב פתאום

  תמיד רציתי להכיר גבר שיגרום לי לגמגם שיזהה מתי אני מפלרטטת

מתי אני טיזרית

שיהיה כל כך בטוח בעצמו שיאפס אותי

  כן.. נולדת שפחה,  מעניין אם בסביבתי מזהים את עלי.. :)   

לפני 11 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 9:32

 

כבר שלוש שנים שהגברברים אצלי בעבודה הם אלו שבוחרים את מכונת הקפה אצלנו 

ואני לא מרוצה ..יש בינינו ויכוח מר לגבי החברה, הם אוהבים "נספרסו" ואני מכורה "ללאווצה".. 

אולי הם  מרגישים "ג'ורג' קלוני".. כשהם שותים נספרסו...:):) , לא יודעת .. 

אני מתחילה להעדיף קפה ברזיליאני:) 

You're The One that i want.. :)

&feature=fvst
לפני 11 שנים. 29 בנובמבר 2012 בשעה 19:30

לפני זמן מה העלתי פוסט על הפלמנקו שבדרך כלל הוא ריקוד יחיד.. איגואיסטי כזה, סוג של הצהרת כוונות..   כעת, אני מדברת על מי שאני בעצם.. אני רוצה טנגו..טנגו רוקדים בשניים:) יש מוביל וישנה מובלת.. סוג של מריונטה.... אני רוצה להיות מריונטה..:)  

טנגו הוא ריקוד לזוג, שמקורו בבואנוס איירס ארגנטינה נחשבת למולדת הטנגו והטנגו נחשב לסמל הלאומי של ארגנטינה. יש חושבים שמשמעות המילה טנגו מהמלה הלטינית tangere (לגעת).   טנגו נחשב בתחילתו לריקוד נחות עקב חושניותו ורקדו אותו בבתי בושת ולאחר מכן בתי קפה.

כיוון שהטנגו נחשב ללא ראוי לנשים מהוגנות לא היו בנות זוג וגברים רקדו עם גברים.

  אני גדלתי בבית שרקדו בו טנגו והמון.. מגיל קטן הסנסואליות שבריקוד והשירים מלאי התשוקה שלפעמים קשה לי למצוא להם פירוש בעברית.. זה מה שאני ספגתי ..

  התשוקה  בשבילי היא שם המשחק .. אבל לא תשוקה זולה שנגמרת בזיון בשירותי לילה בפאב (לא שאני חלילה מזלזלת בה ) כל תשוקה במקומה מונחת ובכבוד רב:)

אני רוצה את התשוקה שמעורבבים בה .. נזקקות תלותיות אין קץ.. משהו שאני לא מכירה..  רוצה לעשות את רצוני לרצונך.. תשוקה שהופכת לאהבה שדולקת כמו נר  לא שורפת כמו אש שמכלה.. א ה ב ה .. מלאה בתשוקה.

ללא תשוקה החיים אפורים, אולי אפילו שחורים.

אצלי הצבעים הם אדום לוהט כתום צהוב אש ולבן:) לפעמים גם שקוף נוצץ:) אני חולמת  בצבעים כאלה כשניפגש .. אדום כתום ולבן..  

 כשניפגש.. רוצה לראות את המבט החזק בעיניך, מלהיט אותי .. כי אתה כבר יודע מה מסתובב לי בראש , רוצה שתחדיר לי אצבעות למוח תזיז לימין תזיז לשמאל ותסדר לי כמו שאתה אוהב ורוצה את המחשבות. אני אקבל את זה בהכנעה  המבט הלוהט הזה.. הוא האדום הלוהט זה שמבעיר אותי.. אני אראה את המבט .. אני אתבייש אסמיק (שוב אדום) אני ארכין ראש.. טיפה , אחייך ואדע.. וגם אתה תדע. בבקשה " הלעיטני נא מן האדום האדום הזה.."

  ואז..  הכתום.. כתום צהוב של אש.. של התשוקה שמתחילה לבעור מהלהט גע בי.. גע בכל פינה בי.. תכיר .. תבעיר .. תשרוף  

ואז הלבן.. הלבן של הרגיעה של השקט של השלווה של הידיעה שאני  אכנע לך אני מרימה לך דגל לבן לכניעה כל יום קצת .. כל יום יותר .. כל יום מחדש .. הכי אמיתי..

  ככה אני מבקשת אותך כמו בקליפ הזה, זו תשוקה ככה שולטים ככה אני נכנעת איך שהוא נוגע בפרטים הקטנים שלה..  ..  אני לא יודעת איך אפשר לצפות בקליפ הזה ושלא להתחיל לבעור... :)

 

&feature=related

לפני 11 שנים. 25 בנובמבר 2012 בשעה 10:54

אני לא יודעת כבר כמה פעמים הקלדתי כאן את "משנתי" ..:)  שמבחינתי הכל מונע מאהבה.. כל מה שאינו מאהבה. אני בספק לגבי האמת שלו.

אז יכול להיות שאני חולמנית כן, גם בגילי וחולמנית מה לעשות:)  אולי זה בגלל שהייתי תולעת ספרים מהילדות האלו שהולכות ברחוב עם הספר שלקחתי מהספרייה. וכשהייתי חוצה את הכביש הייתי מקבלת צפירות ..".. ג'ינג'ית תראי לאן ת'הולכת".. הוי והספרים האלה שהייתי קוראת, נו , מה לעשות ..היו מעיפים אותי :)  לא, הגוונים של האפור לא נולדו בגלל הספר המדובר .. הגוונים של האפור, נולדו אצלי בראש כבר כשהייתי בת 12 אולי 11 וקראתי את אנקת גבהים.. אוף איך התאהבתי בהתקליף..איזה גבר יצרי חזק רגיש , אז כן, מאז אני חולמנית.. ואני לא יכולה לקרוא לכם "שולטים".. זו פחיתות בעיני.. אני אוהבת גברים:) .. גבר נולד שולט ..

כן  ויש את הבנזו... הזה שהיה איתי בצבא .. בחור מחונן , היום  הוא פרופ' ידוע לתקשורת.. שהיה ידיד שלי .. וכל הזמן היה מזמזם לי את השיר הנבזי הזה של אפרים שמיר :.. אבל אני היחידי שיודע, שאף  על פי יופייך המשגע, לא תדעי אהבה אמיתית לעולם.. והיה ממשיך לחייך.. נבואה שמגשימה את עצמה? אין מצב.. נבואה , לשוטים ניתנה..:)  

אני מודה ומתוודה , שככל הנראה אני לא חוויתי עדיין אהבה..הדגש הוא על ה"עדיין"..לא כזו שאני זקוקה לה ועורגת.

 יש לי לב מקרח? לא יכול להיות.. אולי אני מחפשת משהו שלא קיים? לא חושבת.. אבל אני לא מוכנה להתפשר .. .. אני נשלטת של אהבה.. כי  בחיים הרגילים, אני "שולטת" .. כמו כולנו..

אבל עם הגבר שלי אני רוצה להיות הכי למטה.. ככה אני אוהבת.. וככה אני רוצה , למה? ככה נולדתי

תגיד לי לא לגעת בעצמי אני לא אגע..

 תגיד לי לגעת .. אני אגע,

 אל תגמרי.. לא אגמור ..

 אני אלופת ההתאפקויות כשבא לי.. אני יודעת להתאפק .. הרי ידוע שאותנו מלמדים להתאפק כל שניה.. אם זה בין בשר לחלב (אפילו שאני לא אוכלת..) אם זה שניה לפני שמכניסים משהו לפה צריך לברך.. כל מיני דקויות..וככה מחנכים אותנו להתאפק

 ואם זה להתאפק בצרכי הגוף.. אז אני אלופה.. אני אתאפק ..

 

מגרה  אותי רצח.. לדעת שאני מתגרה ומתאפקת בגלל שביקשת אתה מבין? כי זה אתה ביקשת ממני

אני יכול להתאפק זה קליל בשבילי.. אבל, כי אתה ביקשת? וואו זה כבר מבעיר אותי .. על אש קטנה..כי אתה חופר לך לאט את הדרך אל ליבי.. מה זה לאט, אני מרגישה את גרגרי החול נופלים לי על הפנים.. ואני מתאווה שכלית .. כי משם זה מגיע אצלי, תבעל לי את המוח בבקשה, תחלל אותו , תבעיר אותי.. תצמיא לי אותו .. ואז..

אז הגוף שלי יבער מעצמו אליך בתאווה לא מרוסנת ובכניעה הכי מרוסנת שקיימת..

הכל מתוך אהבה .. אם תאהב אותי ואני אותך.. ה כ ל אתן לך.. את עובדת היותי אשה כנועה שפחה אהובה שלך..

זו שמרגיעה אותך.. מאהבה

 

**תשים את שתי המדינות הללו במגרש , תצא לך מלחמה , תשים את שתי הדיוות המדהימות הללו מארגנטינה וברזיל ויוצא לך  משהו נפלא ...אהבה :) אין לי אייקון קריצה:)