ישבנו בחצר, השמש איימה לשקוע והותירה אחריה פס זהב אדמדם, עת השמיים הפכו אפורים. "כמה שלו" חשבתי לעצמי.."כמה שלו ורגוע לצידו עכשיו". הוא הרים את ידו בכדי לחבק אותי כשכרגיל משך בפיטמתי. הרגשתי רעד בין רגליי. השכן מבית ממול הסתכל בנו במבוכה מהוססת. "ההתרגשות הזאת", "ההתרגשות הזאת להזדיין כשמישהו מסתכל עליך...מתגרה ממך". המחשבה על השכן שצופה בנו ובסתר מחכך את אבר מינו הרטיבה אותי. נצמדתי לאהובי בכוח. אט אט ירדתי בין רגליו, פתחתי לו בעדינות את הרוכסן כשאני מרגישה את אברו מתקשה בין ידיי...מממ..אין דבר שאני אווהבת יותר מלחוש את חומו בתוך הפה שלי, ללקק אותו מסביב, בתוך החריץ הקטן שלו ולהעלות את שפתיי מעלה ומטה...בזוית עיני, הבטתי לשכן, הוא עמד שם כשפניו מהופנטות, ידיו היו עסוקות במורד גופו, כשהוא מסתכל במהירות אחורה בחשש פן אישתו תכנס..בן זוגי גנח בעונג כשהוא אוחז בחוזקה בראשי..תוך שניות, התמלא פי בנוזל סמיך ומריר..בהצצה מהירה ראיתי את תחושת הפורקן שחש השכן בו זמנית...
לפני 13 שנים. 3 בספטמבר 2011 בשעה 21:32