בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

האחד שלי

השקט היה רועש באופן בלתי יאומן. יכולתי להרגיש את נשימתו החמה עליי. אלוהים, אילו רק היה יודע מה אני חושבת..ידיו ליטפו את פניי וירדו ברוך על צווארי, הבל פיו החם העיף צמרמורת קלה בעמוד השידרה שלי, הוא העביר את לשונו על תנוך אוזני וירד במורד צווארי מטה מטה..."אלוהים, תחדור אליי" חשבתי, "אני לא מסוגלת לחכות יותר.." ואז, בלי מילים נשך בגסות את פיטמתי..צרחתי בעדנה...
לפני 13 שנים. 2 בספטמבר 2011 בשעה 18:07

מתגעגת אלייך...לידיים שלך שצובטות את פיטמותיי, לשפתיים שלך שמלקקות את בית הערוה שלי, את לשונך שגולשת במורד רגליי ומוצצת את אצבעותיי, אחת אחת...מתגעגעת לקשירות שלך כשאתה מפריד את רגליי אחת אחת וקושר אותן לסד המיטה, קושר את ידיי מעל לראשי צמוד לברזלים ומפליק לי בעדינות על הפטמות...מעביר את קוביות הקרח על שדיי, טבורי, לוקח את הקוביות, פותח את רגליי בחוזקה ודוחף לשם בכח, את קוביות הקרח, אחת אחרי השנייה כשבו זמנית ידך שופכת, מתוך הנר, חלב בוער...קריאתי לעונג הגיעה לשיאים חדשים..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י