יומני הקטן

אני צריכה שקט

אני כלואה בתוך תוכי

הייתי נשלטת

הפכתי לשולטת 

כשעדיין בתוך תוכי הייתי נשלטת

מעודי רציתי ידיים חזקות

אבל מאידך

מעודי הייתי בפריק קונטורול

מחייטת לבבות אנוכי

מסיטה ראשים

אבל אין בכך כלום

לנקות את הכרית הספוגה בלילה

אני ציפור בכלוב של זהב

משוטטת

בעולם כל כך גדול

שאף אחד לא בטוח במשבצת שלו (תרתי משמע)

רואה אנשים צוהלים

חיוכים נזרקים במסיבות

צרחות של סשנים

אבל הסשן בתוך הלב

מה איתו?

הוא הרי הכי מזוכיסטי

ואני נוסעת 

פעמים בבוץ 

פעמים באספלט רהוט

קופצת לכרכרות עטורות

עדיין כמהה לסוס לבן צחרחר

עולה ויורדת

יורדת ועולה

אחת למעלה ושבע למטה

ועדיין מחפשת

חופש מהחופש..

וכנראה שתמיד..