"אני יודע מה את צריכה" אמרתי.
היא הביטה בי בעיניים מדוכאות
"מה אני צריכה" שאלה.
יש פסוק שאומר "ואל אישך תשוקתך"
מכירה?
"כן..מפעם שיעורי תנ"ך וכו' "
כלומר היוצר שברא את העולם התנה איתו תנאים לחיים בריאים ומתוקנים..
סטייה קלה מהתנאים וחייך בסכנה..
"מה אתה מתכוון"..שאלה?
תראי..בעולם שבו אנו חיים הטכנולוגיה המטורפת הזאת.
עידן התקשורת האלמוותית.
הפייסבוק.
הווטסאפ.
אינסטגרם.
סקייפ.
קיק.
טינדר.
וכו'
שגרמו לנו כביכול חיים קלים ומגוונים "חיי חברה" עשירים..קבוצות מכל הסוגים ומכל המינים..
קלי קלות שאפילו את הדרך הבייתה אתה לא צריך לזכור..ולנהוג?? ממש אוטוטו גם את זה יעשו בשבילך..
נפש האדם לא בהכרח שרגילה לעוצמות האלה..והיא מגיבה בהתאם..
כן...ממש ככה !! בעוד כמה שנים יהיו אנשים שלא יודעים איך נוסעים מתל אביב לתל אביב
ובעוד כמה שנים יהיה מעמד להחזקת הלאפה שווארמה..
וכשבאים לדבר על חיי חברה...אז אפשר לומר שהטכנולוגיה ריסקה אותם בגאון ..כלומר ריסוק שנדמה לנו כגאוני..
תמונה לפייסבוק עם פחות מ 1000 לייקים יכולה לערער אותך נפשית..
את יוצאת לבר..אני ואלוהים יודעים שבקור כזה ואם איך שהתלבשת ..לא באת רק כדי לשמוע מוזיקה..
ואז מגיע אותו נחמד ואת יודעת שהוא טוב ואת ככ רוצה כבר לאהוב את רוצה להרגיש נחשקת אמיתית פיזית..ולא וירטואלית
או אז מגיע המחסום הידוע...מחסום הטכנולוגיה אני קורא לו..
הטכנולוגיה שהרימה לך את האף כל כך שלא שמת לב שאת בעצמך לא רוצה את זה..
ואת עונה מה שעונה..
הוא מסתובב הולך ושלום....
ואת?
את חוזרת הבייתה לאותה מיטה ריקה ובודדה..
שוב ושוב ושוב..
הבררנות הזאת וההרמת ציפיות שנתנה לנו הטכנולוגיה היא בעוכרינו!!!
כשהכל היה פשוט אז היה פשוט הכל!!!
כשתשתוקקי אליו כמו פעם.
כשתרצי אותו כמו פעם.
שתתיחסי אליו כמו פעם.
שתכבדי אותו כמו פעם.
שתניחי את ראשך עליו כמו פעם.
שתביני שאהבה לא מצוייה במקלדת אלא בלב.
שתביני שעדיף באמת להתנשק מלחפש איך לתעד את זה.
שתביני שכשהוא הכין לך ארוחה הוא רוצה שאת תאכלי באמת ולא שכל החברות יראו מה את אוכלת.
שתביני שהצימר שהוא שכר זה כדי להתנות איתך אהבה אמיתית ללא גבולות ולא רק כדי להצטלם שם.
שתביני שהוא רוצה שתתני לו להרגיש גבר..
אז את תביני שאת אישה ולא סתם אישה ..אישה נאהבת באהבה עצומה..
אישה שחייה עם פרפרי אהבת נעורים גם לעת זקנה.
ואל אישך תשוקתך..
