בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת ובדיה

בלוג אמיתי עלי ועל שפחתי הונילית. אין קשר בין המסופר למציאות, וכל קשר כזה הוא מקרי, או שלא?!
לפני 13 שנים. 16 באוקטובר 2011 בשעה 0:43

הגעתי אל פתח דלתה......
דפיקות ליבי נשמעו כתופים למוחי.
עמדתי שם בוהה בשלט המקסים עם שמה רשום בברור עליו.
כבר שבועיים אני מפנטז על המפגש איתה. דיברתי איתה במסנג'ר ובטלפון והיא נשמעה כל כך מתוקה, כל כך מזוכיסטית, כל כך חרמנית, שזה שיגע אותי.
בת 22, 150 ס"מ של גוף צנום. שיער שחור גולש ופנים כל כך חיורות. היא ניראתה מצויין, וחשוב מכך היא רצתה את זה. היא רצתה שאני אשפיל אותה. היא הסבירה לי כמה היא רוצה שישפילו אותה, שידריכו אותה בדרך מסקרנת, אבל שיכאב. באמת שיכאב היא היתה חוזרת ומדגישה, וכל הדגשה כזאת היתה מעמידה לי את הזין חזק יותר ויותר ושולחת אותי תר אחרי אפשרויות שונות ומשונות ומתפוצץ כבר להיות איתה. כל הפנטזיות שרציתי, אבל ידעתי שאישתי הוינילית לעולם לא תסכים, התרוצצו במוחי, מנסה לחשוב על הדרך המתאימה ביותר לשחק עם הילדה המקסימה הזאת.
האמת שזאת הפעם הראשונה שאני עושה את זה - בוגד, אבל דוקא זה מה שריגש אותי אף יותר, כך כשאני עומד אל מול דלתה. כל גופי זועק לנקוש על דלתה.
רציתי את זה אני מודה כמו מסומם לסם, נמשכתי לזה כמו ילד לממתקים. הרצון לשלוט באמת היה הגל ששלח אותי קדימה.
הושטתי את ידי, כשאני משחזר במוחי את המשפט הראשון שארצה לומר לה - רושם ראשוני תמיד חשוב - אני שב ואומר לעצמי את זה בכל הזדמנות ובטח שעכשיו.
ידי החלה נוקשת על דלתה....

המשך יבוא...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י