בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת ובדיה

בלוג אמיתי עלי ועל שפחתי הונילית. אין קשר בין המסופר למציאות, וכל קשר כזה הוא מקרי, או שלא?!
לפני 13 שנים. 9 בנובמבר 2011 בשעה 1:29

את האמת זה הולך להיות בלוג בלבלות חבל על הזמן.
זה התחיל בכעס האדיר שהטחת כאילו בצדק - אבל הארס היה חריג.

אולי זה בגלל שכל כך טוב לנו ביחד - עד מתי את שואלת? בוחנת האם גם על זה אצליח להתרומם מתוך האהבה שלי אלייך. לא יודע?
לא מתאים לך.

אולי את פשוט מצאת לעצמך כלים חדשים בתקופה הזאת - הכח של לדחות אותי. לא יודע?
בשביל מה? הרי את יודעת שבלדבר את יכולה להשיג כל כך הרבה יותר. אולי זה הדרך להביע כעס בעת החדשה?

בכל מקרה אני יודע שאת שם והכל ייגמר בקרוב...
אני רק חושב שבתור אחד שלקח על עצמו לשלוט במערכת היחסים הזאת - כלומר להיות זה שמניע אותה,
אני צריך לחשוב על דרך יצירתית להביא לסיום הכעס.
אני לא חושב שזה מאוד קשה - אני רק עדיין לא מבין מה בדיוק קרה פה ואיך זה משרת אותנו הלאה?
אוהב לעולם

אושה{אוש} - אין יותר מעצבן משתיקה

הפצרות לא עוזרות
בדרך כלל אני פוצחת בסצנת בכי
פעם שעברה החזרתי בשתיקה עד שנשבר
לפני 13 שנים
JosephMaster - גם אני שונא שתיקות - עדיף כבר התפוצצות חסרת הגיון.

שתיקה היא סוג של דחיה הכי אכזרית, כי אתה חש שאין לך שום דרך לפתור את הקונפליקט - אבל מנסיוני אם מניחים לזה קצת - נותנים לכל אחד מבני הזוג לשקוע במחשבות על מה שהיה ואז יוצרים סיטואציה שבה מדברים על הנושא - חשוב לדבר על כל משבר כי הוא כלי להתפתחות. }{
לפני 13 שנים
אושה{אוש} - אנחנו היינו בוכים הרבה ביחד בהתחלה (בהתחלת הבדסמ, לא בהתחלת הקשר). בהתחלה שתיקה, אחר כך בכי שלי, בכי שלו מתווסף ואז מדברים.
לפני 13 שנים
JosephMaster - איזה יופי }{
אצלנו זה יותר כעס מתפרץ ואני מתעקש לדבר על כל פיצוץ כזה. אני מת עליה והיא עלי כמו שנראה לי אוש ואושה (כן קצת קראתי את הבלוג שלו).
בכל מקרה היום הרבה יותר נחמד לי - מחר היא הולכת עם חוטיני לעבודה והונילית שלי שונאת את זה ;))))))
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י