ובכן....
כן שבוע עבר....
ניצב ליפנכם אדם שכאשר הוא מתעסק בעצמו -
הוא מעדיף להיות מכונס בתוך עצמו.
אז כן -
אני קיצוני -
מסע אל תוך תוכי -
אני ואני ואני.... -
ככה טוב לי.
אז כן -
אצלי הכל טוב.... -
מסעות כאלה הם רק הדרך לשאוף שוב לזוגיות לאינטימיות -
לך ונילית מתוקה, יקירה שלי.
תאורה -
היא כלי -
תאורה מסמנת לך מה חשוב כרגע..... -
במופע הזה שמתחולל אל מול ענייך -
ולי חשוב להרגיש שאני לא היחיד הנושא בנטל -
שישנם שם אנשים שאוהבים -
שרוצים לעשות לי רק טוב.
כן שבוע עבר -
ואני מרגיש נפלא -
אדם שעבר עוד שלב דכאוני בחייו -
אדם מעט שלם יותר -
לפעמים אני מדמה את התפתחותי לספירלה אין סופית -
עולים ועולים -
תמיד חשים את אותם התחושות -
רק מזוית אחרת -
מזוית יותר מעניינת -
מזוית יותר שלמה -
יותר מבינה.....
בזמן האחרון -
הדמעות זולגות -
וההורים הדועכים הולכים ותופסים מקום עמוק יותר -
חרד יותר -
כמו שרק את יודעת אמא -
ואני כל כך אוהב -
כל כך בוכה -
כל כך רוצה -
אבל תמיד תמיד מרגיש לא מספיק טוב -
כן למה לא להקריב את נפשך למענם? -
הם אלו שהביאו אותי לעולם.... -
ועדיין אני יודע שלא משנה מה אעשה תמיד ארגיש שזה לא מספיק...... -
פונה אל על ושואל למה?
ונילית שלי -
את והורייך על כל תיסבוכייך -
עדיין לפעמים ההדחקה היא הפתרון -
אומלל שכמוני -
חייב לחקור לשורש הכאב -
חייב לקבל אותך כמו שאת -
זה קל -
אבל -
לקבל את עצמי -
זה כבר משהו אחר -
כן עבר שבוע.....
לפני 12 שנים. 30 בינואר 2012 בשעה 22:47