סטירה מצלצלת - סתירה מנוונת.
לפעמים אני שואל את עצמי האם הסבל בעולם באמת נובע מציפיות?
ציפיות לטוב, שהוא בעצם מה שאנו מאוד רוצים שיקרה, שלא קורה,
ואם הוא מתקיים אז הפחד הזה שאוחז בנו, שחס וחלילה הוא לא יעלם.
האם יש פתרוןן לסבל הזה - אולי?!
כבר פילוספיות שלמות נכתבו על הסבל האנושי - ופתרונות להם רבים,
ואם או עם זאת אינם!
התשוקה?
מהי אותה תשוקה, אתם כולם שותפים לה!
האם אין אותה תשוקה היא ציפיה למשהו מרטיט, שלעיתים אינו מגיע - לעיתים אינו נוגע,
ושכבר הוא שם, החרדה הזאת שהוא ייעלם, יכולה לגרום לכל הרע, כל מה שלא היינו רוצים שיקרה.
ואם או עם זאת אין דבר שיחליף את העונג המרצד בגופנו בעת הגעתו.
הפחד - טוב או רע?
האין אנו רוצים וסולדים בו זמנית מהכאב - מהפחד - בו זמנית מתמוגגים ממנו ורק רוצים שייגמר - שישאר!
ולמרות שאני שונא את מה שעושה לי רע - אני עושה את זה לך...
ואני אוהב כל שניה -
גם את -
הנפש תמיד טועה - וטוב שכך!
מצד אחד של המטבע כשזה לא נוגע - זה מת.
מצד שני - פלי - מצד שני כשזה נוגע - זה שורף - אז תטביעו אותי.
סטירה!