טוב נתחיל את הפוסט ברעיון: בשונה מתמיד בו כותבים משהו ואז בסופו מצמידים קטע מוזיקלי - הידוע בכינויי העכשוי קליפ - אני אשים את הקליפ בהתחלת הטקסט, כך שאתם תוכלו לשמוע אותו בזמן שאתם קוראים - נכון, ככה תפספסו את הסרטון - אבל גם ככה אולי תוכלו לקבל חויה דו חושית... - את האמת איך שבא לכם....
אז ככה - מוצאי שבת האחרון השעה 21:30 - הונילית שלי נזכרת שמשדרים את שלמה ארצי לייב מקיסריה - בגל"צ.
ברדיו? אני שואל אותה - מה אין תמונות? כן היא מחזירה בעצבנות ושואלת אותי בעצבנות יתרה, "נו.... איך אפשר לשמוע גל"צ?" - כן פעם מזמן כשהייתי ילד היה לי רדיו קבוע בחדר - לשמוע גל"צ היה כל כך הרבה יותר פשוט מהיום - בסוף עקב לחץ נפשי מתון, למרות שבדרך כלל זה צריך להיות הפוך לא?!, עשיתי את טעות חיי וגיליתי לה שאפשר לשמוע רדיו דרך הטלויזיה - כן זה הזוי, אבל ערוץ 71 בYES עושה את זה ואפילו אפשר לבחור איזה ערוץ שרוצים - לגבנו, כבר הבנתם בוודאי על איזה ערוץ נחתנו - גל"צ.
אז כך במקום לראות כדורגל - תמונות ממש של כדור ואנשים זזים ונעים - שמעתי את ההופעה החיה של שלמה ארצי - לא, אל תבינו אותי לא נכון - אני מאוד אוהב לשמוע מוזיקה - אפילו בלי קליפים ביוטיוב - ועוד יותר מזה אני מאוד אוהב את שלמה ארצי והמיינסטרימיות המתוקה והמרגשת שלו - הונילית שלי לימדה אותי לאהוב אותו - כמו כן בו נודה שהוא היחיד שבאמת עושה כסף ממוסיקה.
ובכן לא תמיד זה היה כך. אני עוד זוכר את השכנה בחלון מולי כשאני בן 16 והיא שומעת את "שדות.. סודות ... של אירוסים" ואני סולד - פשוט סולד מהמוסיקה המתוקה הזאת - זאת בערך היתה התקופה שהתחלתי לשמוע ביטלס, פינק פלויד - U2 - ובסוף התאהבתי באהוד בנאי - כך ששלמה ארצי ממש לא עניין אותי - אבל אותה שכנה בהחלט עניינה אותי - את האמת שמתי לב למשפחה הזאת בלילות, כשאני שומע גל"צ -כן גם אז הייתי שומע את התחנה המיתולוגית המופרכת הזאת - גלי צה"ל - מחלונם תמיד עלה אור כחול, המשנה את צבעו כריצוד הטלויזיה - שנים רבות אח"כ אכן גיליתי שאביה היה רואה סירטי זימה. אביה היה ענק - אוביסק - הוא תמיד הפחיד ועניין אותי בו זמנית - מה שהפך את ההתקרבות אליה למסקרנת עוד יותר. נועה היתה נערה מופנמת, קטנה ממני בשנה, בעלת שיער זהוב ועינים חומות גדולות. אהבתי את הסגירות הזאת - ההתרחקות שלה משאר ילדי השכונה - אז עוד לא השכלתי להבין את השריטות שהלכו ונרקמו אי שם במוחה - אני נמשכתי לבלאגן הנפשי השקט הזה.
לקח לא מעט זמן להתקרב אליה ותוך כדי המהלך גם למדתי את האלבום ההוא של שלמה ארצי "חום יולי אוגוסט" שיצא אז, בע"פ - טוב את האמת כמעט - וזה גרם לי בצורה מוזרה רק לשנוא אותו יותר ויותר - את שלמה - מין חובה שאני לוקח על עצמי - לשמוע אותו - כדי להיות מסוגל להתקרב אליה. אני מוכרח להודות שמעולם לא ממש הצלחתי להכנס אי שם עמוק מבין לסדקים, אבל ערב אחד שאזכור לכל ימי היה הערב בו היא הסכימה סוף סוף להתנשק איתי - כן גם התמזמזנו - לא לא הזדיינו - אני הייתי צעיר מידי נפשית להבין את נפשם של הנשים בכלל ושלה בפרט - אבל באותו ערב התנגן אותו אלבום מפורסם ובנשיקה - אני זוכר את זה כמו היום התנגנו המילים "סוגר ת'חדר, גם אלוהים לא יכנס פה... פתאום אביך נכנס, נראה כמו בוכה...בתעלה פלוגה שלמה חטפה אש נ"ס ב'טמפו'..."
אז נועה - שימרי על עצמך!
בונוס: נסו לקרא את זה עם הקליפ הבא: