בדרך הביתה היום שמעתי שיר ישן נושן - אחד השירים הפחות פסיכודליים של הורודים - ואם זאת אחד הטובים ביותר - הוא לא מהשירים היותר ידועים כמו "wish you were here" - שהוא בפני עצמו שיר הנושא באחד האלבומים שבאמת עשו לי את זה - כבר בגיל מאוד צעיר - אבל הוא מאותו אלבום - שיר שבאמת מביא לעומק את תהום הנשיה של עולם הפירסום - הלחץ הזה שיכול להוביל אותך ישר לגהנום או.... לבית משוגעים -
סיד בארט - מייסד הורודים - האיש שהקדים את זמנו בבערך 200 שנה - האיש שהסמים הכניסו אותו בהתחלה לכלוב של זהב - שמהר מאוד הפך לכלוב אמיתי - הכלוב הקשה ביותר - כלוב השיגעון - אבל האיש שהביא את המוסיקה למקומות שלא היו - אינם עוד - ולא יהיו - ועליו כתב רוג'רס (רוג'ר ווטרס) שיזכה לחיים ארוכים - עוד אחד מגאוני המוסיקה לדורותיהם - דרך אגב מי הוא פינק?
Come in here, Dear boy, have a cigar.
You're gonna go far,
You're gonna fly high,
You're never gonna die,
You're gonna make it, if you try;
They're gonna love you.
Well I've always had a deep respect,
And I mean that most sincerely.
The band is just fantastic,
that is really what I think.
Oh by the way, which one's Pink?
And did we tell you the name of the game, boy?
We call it Riding the Gravy Train.
We're just knocked out.
We heard about the sell-out.
You gotta get an album out.
You owe it to the people.
We're so happy we can hardly count.
Everybody else is just green,
Have you seen the chart?
It's a hell of a start,
It could be made into a monster
If we all pull together as a team.
And did we tell you the name of the game, boy?
We call it Riding the Gravy Train.
והאם אמרתי לך את שם המשחק -
אנחנו קוראים לו לרכב על הגל הסוער והמלוכלך (טהור) -
אנחנו כל כך שמחים שקשה לנו לספור -
כל האחרים הם פשוט ירוקים -
זה יכול להפוך למפלצת -
והאם אמרתי לך את שם המשחק -
אנחנו קוראים לו לרכב על הגל הסוער והמלוכלך (טהור).