חלק ממחזה שנכתב בימים אלו ע"י חברים טובים שלי - שהרשו לי להביא אותו לעיונכם - מקווה שתהנו
(בזמן הדיאלוג הראשוני היא מתלבשת)
גבר: מה את עושה בדיוק?
אישה: מתלבשת.
גבר: אני רואה שאת מתלבשת, אבל למה את מתלבשת?
אישה: יש ילד שמחכה לי בבית.
גבר: יש לך ילד שמחכה לך ממש פה.
אישה: לא הספיק לך?
גבר: למה לקלל?
אישה: אתה יודע שאתה נחמד בעיניי, ואתה יודע שאני גם מתה עליך, נכון? היה לנו כיף ועכשיו אני צריכה ללכת.
גבר: אבל אני לא רוצה שתלכי.
(האישה מסיימת להתלבש, הולכת לעברו באיטיות, נשענת על גבו, שולחת את ידיה קדימה, כדי לחבק אותו ולתת לו נשיקה על הלחי. הוא נותן לה לנשק אותו., אך ברגע שהיא עומדת להרפות את ידיה ממנו, הוא שולח את ידו לעבר ידה ואוחז בה.)
גבר: (בטון שקט) אני לא רוצה שתלכי.
(האישה מנסה למשוך את ידה ממנו. אך הוא לא מרפה.)
גבר: (מגביר את הטון) אני לא רוצה שתלכי
(האישה עומדת במקומה מנסה לפייס אותו בקולה.)
אישה: אל תהייה ככה.
גבר: אבל אני לא רוצה שתלכי.
אישה: די, היה לנו כיף, נהנו. נהנתי. אתה יודע שכיף לי לבוא אלייך.
גבר: (מגביר עוד את הטון) אל תלכי!
(האישה מתחילה לאבד מסבלנותה, היא מנסה להשתחרר ממנו, אך הוא לא מרפה מידה.)
אישה: תעזוב לי את היד, אתה מכאיב לי. אתה שומע? אתה מכאיב לי.
גבר: אני רוצה שתישארי.
אישה: תפסיק להתנהג ככה, אני לא אוהבת שאתה ככה. די, תעזוב לי את היד.
גבר: אם תבטחי לי שתישארי, אני מבטיח שאשחרר את היד.
אישה: למה אתה מתעקש, כשאתה יודע שאני לא יכולה להישאר, אמרתי לך, יש לי ילד שמחכה בבית.
גבר: אז שיחכה עוד קצת.
אישה: אבל הוא ילד. מה אתה לא מבין? הוא מחכה לי. הוא צריך שמישהו יכין לו ארוחת ערב, שמישהו יקלח אותו, ישכיב אותו לישון.
גבר:ומה איתי? מי יכין לי ארוחת ערב? מי יקלח אותי? ומי ישכיב אותי לישון.
אישה: אתה ילד גדול, אני בטוחה שאתה תוכל להסתדר לבד.
גבר: אבל אני לא רוצה לבד.
אישה: די מספיק!
(האישה מושכת את ידה בכח ממנו ומפילה אותו ואת הכיסא לרצפה.)
גבר: אל תשאירי אותי לבד...
האישה: מה אמרת?
גבר: אל תשאירי אותי כאן לבד.
האישה: איך אתה מעז!
(היא לא מסתכלת עליו והולכת לכיוון היציאה. הגבר זוחל אחריה ותופס את רגלה.)
האישה: תעזוב לי את הרגל.
(הוא מצמיד את לחיו לקרסולה.)
גבר: בבקשה ממך, אל תלכי. אני לא רוצה שתלכי.
(האישה מנסה להתקדם ולגרור אותו איתה.)
אישה: אלוהים ישמור, בשביל מה אני צריכה את זה. בשביל מה?
(הגבר מתכנס סביב רגלה, כנחש. הוא מתחיל לבכות.)
אישה: אתה יודע, אתה ממש מתנהג כמו הבן שלי.
(בזמן שהגבר אוחז בה, היא מנסה לחשוב איך להוציא את עצמה מהסיטואציה הזו.)
אישה: יש לי רעיון. אולי תבוא הביתה ותכיר את הבן שלי.
גבר: בשביל מה אני צריך להכיר את הבן שלך?
(האישה מאבדת את סבלנותה לגמרי.)
אישה: יש לי רעיון חדש, אם אתה לא עוזב לי את הרגל, אני הולכת מכאן ולא חוזרת. אתה מבין אותי עכשיו?
(הגבר מרפה לה מהרגל ומביט בה מלמטה.)
גבר: את לא תעיזי!
אישה: אתה לא תשיג אותי באיומים.
(הוא מתרומם לעברה והופך את השולחן.)
גבר: את יכולה לעוף מפה!
(האישה לא חושבת פעמיים ומסתובבת לעבר היציאה.)
גבר: שלא תעיזי!
(האישה מסתובבת אליו.)
גבר: שלא תעיזי!
(האישה שולחת את ידה כדי לסטור לו. הוא בולם את היד שלה ותופס אותה שוב.)
גבר: שלא תעיזי!
אישה: אתה לא תגיד לי מה לעשות!
(פאוזה)
גבר: את לא תעשי מה שבא לך. את לא תבואי מתי שבא לך ואת לא תלכי מתי שבא לך.
אישה: תגיד לי מה אתה רוצה ממני?
גבר: מה את רוצה ממני? את מבוגרת ממני בעשר שנים. יש לך ילד, שכל פעם שבא לך להזדיין את עוזבת אותו ובאה אלי. את מרטיבה בתחתונים כשאת עומדת בדלת, אני רואה את זה דרך החצאית שלך. אז אל תזייני לי את השכל שאת לא יודעת מה את עושה פה ואל תשאלי אותי מה אני רוצה ממך, הבנת אותי.
אישה: אתה עלוב, אתה יודע את זה, יש עוד אלף כמוך.
גבר: אז למה את איתי, הא? למה לא עם עוד אלף כמוני?
אישה: אתה לא מכיר אותי, אתה לא מנסה להכיר אותי, זה נוח.
גבר: אל תעליבי את האינטליגנציה שלי.
אישה: מה זה, סוג של חוש הומור?
(ישנה שתיקה, הוא תופס את פניה ומנשק אותה בכח.)
גבר: את יודעת בדיוק למה את איתי!
(היא מנסה לנשק אותו בחזרה ואז הוא מונע ממנה.)
(האישה הודפת אותו ממנה, הוא מתרחק ממנה שני צעדים. היא מתקרבת אליו שוב והודפת אותו שוב.)
אישה: אתה לא יודע מי אני!
(הם מתקרבים לעבר השולחן. היא שולחת את ידיה כדי להדוף אותה שוב אך הוא הפעם תופס את ידיה.)
גבר: אני יודע בדיוק מי את!
(מסובב אותה ודוחף אותה לעבר הרצפה.)
גבר: אני יודע בדיוק מה את עושה פה.
(זורק את גופה קדימה.)
גבר: מה את רוצה ממני...
(הוא רוכן לעברה ויורד מתחת לשולחן. הוא מביט אליה, היא מביטה בו. ישנה שתיקה בין שניהם.)
גבר: ומה אני נותן לך!.
(מפסק את רגליה.)
גבר: עכשיו נוח לך? זונה.
(האישה שותקת ולא מגיבה.)
(הגבר עולה ומתיישב על חלקה התחתון, כך שראשו נמצא מעל השולחן. הוא מביט אליה כלפי מטה.)
גבר: עכשיו אני רוצה שתגידי כמה את רוצה אותי.
(האישה שולחת לעברו ידיים, אך הוא הודף את ידיה ממנו. וסוטר לה.)
גבר: אני רוצה שתגידי כמה את רוצה אותי.
אישה: (האישה עונה בלחש.) אני רוצה אותך.
גבר: (סותר לה שוב) לא שמעתי. את יכולה להגביר בבקשה את הקול.
אישה: אני רוצה אותך...
גבר: כמה את רוצה אותי?
אישה: אני רוצה אותך!
(הוא רוכן לעברה ולעבר שדיה, ראשו נעלם מתחת לשולחן. האישה נאנקת קלות. ואז הוא עולה בחזרה, מחייך חיוך לעברה.)
גבר: עכשיו אני רוצה שתגידי, "אני רוצה את הזין שלך בתוכי."
אישה: (עונה לו בקול שקט) אני רוצה אותך בתוכי.
גבר: (שם לה יד על הגרון) לא, לא, לא. "אני רוצה את הזין שלך בתוכי".
אישה: אני רוצה אותך בתוכי.
(הוא רוכן לעברה, לעבר הפנים שלה. פותח לה את הפה ומחדיר את האצבע שלו ומשחק עם האצבע בתוך הפה שלה. היא מנסה להיאבק בו)
גבר: עוד פעם התחלנו עם המשחקים? הרי את לא רוצה אותי. (מתחילה לשתף איתו פעולה) את רוצה את הזין שלי. אילו רצית אותי, לא היית אומרת שנוח לך שאני לא מכיר אותך, ושאני לא רוצה להכיר אותך, נכון?
אישה: (ממלמלת) נכון.
(מוציא את האצבעות ועולה בחזרה לנקודת המוצא, שראשו מעל לשולחן. בוחן את הפנים שלה.)
גבר: אז אני רוצה לשמוע אותך. בצורה ברורה, פעם אחת ולתמיד – "אני רוצה את הזין שלך בתוכי!"
אישה : ( מנסה לחכות את טון הדיבור של הגבר) א נ י ר ו צ ה א ת ה ז י ן ש ל ך ב ת ו כ י!
גבר: או! עכשיו אני מתחיל להרגיש קצת כנות בטון שלך, אבל זה נשמע כמו חיקוי, אני רוצה שזה ישמע אמיתי, כנה, מתחשב.
אישה: (מנסה לומר זאת בכנות) אני רוצה את הזין שלך בתוכי.
גבר: זה נחמד הקטע הזה של הכנות,אבל חסר לי משהו. משהו שבלעדיו לא היית בכלל דורכת כאן בבית הקטן והעלוב שלי. משהו שבלעדיו, לא היית אפילו נושמת... תשוקה!
אישה ( מנסה לומר זאת בתשוקה) אני רוצה את הזין שלך בתוכי!
גבר: ילדה טובה. כן, ילדה טובה. ואת עדיין שוכבת כאן ומחכה. כן, מגיע לך לחכות קצת. את עדיין רוצה את הזין שלי בתוכך?
אישה: כן!
גבר: כן, מה?
אישה: כן, אני רוצה את הזין שלך בתוכי... אני רוצה את הזין שלך בתוכי....אני רוצה...
גבר: את מה?
אישה: את הזין שלך...
גבר: את יודעת מה? כל השיחה הזאת ממש, אבל ממש הוציאה לי את החשק.
אישה: שלא תעיז!
גבר: מה את מאיימת עלי?
אישה: (מכאן מתחיל השיר) שלא תעיז!
(האישה לופטת את בגדיו ומושכת אותו אליה.)
אישה: שלא תעיז!
(מנסה להצמיד את פניו לפניה.)
אישה: שלא תעיז!
(הוא נאבק לא להתקרב יותר מדי וברגע האחרון הוא משחרר את לפיתתה)
אישה: שלא תעיז!
(הוא יורד עם ראשו לעבר אזור החלציים שלה.)
אישה: שלא תעיז, אתה שומע אותי!
(הוא מתחיל לרדת לה.)
אישה: אתה שומע אותי בכלל, אתה מקשיב לי?
(היא מתמסרת לו.)
אישה: אתה רוצה לדעת מי אני, מה אני באמת?
(היא מתחילה לגנוח.)
אישה: כמה שרע לי, כמה שטוב לי איתך.
(ראשה נע מימין לשמאל למטה ולמעלה, בתנועה לא ברורה שכביכול כאב ועונג מתערבבים בו ביחד.)
אישה: שאני צריכה לתת לבן שלי כדורי שינה כדי לבוא אלייך.
(היא עולה בתנועותיה ונראה שהיא עומדת להגיע לשיא.)
אישה: שאני לא רוצה בכלל לחזור הביתה.
(הוא עוצר ועולה למעלה כשראשו מעל השולחן.)
אישה: שאני מחכה לו שיבוא, משקרת לבן שלו, אוהבת את הבן שלו, רוצה להפסיק לסגוד לאבא שלו, אני רוצה להפסיק לחיות בכלל, הוא לא מעניין אותי, אתה משכיח אותו ממני. אני רוצה לשכוח הכל, אותי אותך, אותו.
(האישה מתנשפת ולאט נרגעת. ראשה שלא היה בכיוונו עולה למעלה.)
הגבר: הלסת שלי ממש כואבת.
אישה: תזיין אותי!
גבר: זין, אני אזיין אותך.
אישה: אתה תזיין אותי, אתה שומע, תזיין אותי!
(הגבר נראה חוכך בדעתו. הוא מושיט את ידיו לעבר מכנסיו , משפיל אותם לאט ועוצר.)
גבר: לא בא לי!
(האישה עולה לעברו ונתלית על בגדיו)
אישה: אתה תזיין אותי כמו שהוא זיין אותי כמו שכולם מזיינים אותי..
(הוא תופס אותה ומושך אותה אליו, לעבר חזהו, ראשה מוחבא בתוך ידיו.)
אישה: למה אתה לא עושה את זה...אני מתחננת.
(ואז היא זועקת מתוך ידיו, בזעקה שפורצת ונבלעת בתוך גופו.
הוא מלטף את ראשה כדי לנחם ומוריד את פלג גופה העליון לרצפה.)
אישה: אתה לא באמת רוצה אותי...אף אחד לא באמת רוצה אותי...
(היא מצטנפת לתוך עצמה במין תנוחה מקופלת של עובר, ידיה מסתירות את פניה והזעקה הופכת לבכי חרישי. הוא יורד שוב פעם למטה לעבר פלג גופה התחתון.
והבכי שלה אט אט מתחלף באנחות.)
אישה: אני לא זונה...
(אנחותיה גוברות וידיה חובטות בראשו וברצפה)
אישה: אני לא זונה...
(עד שהיא מגיעה לשיא. קולה קופא, גופה מתקמר כבתנוחת לידה.)
אישה: אני...
(היא משחררת אנחת רווחה ונופלת אחורה.
הגבר עולה מעליה.)
הגבר: את האימא של האימא של אלף זונות.
(מנגב את שפתיו ומגניב נשיקה למצחה. ואז מתיישב לצידה ומביט בה. היא לא מביטה בו, מרוכזת בנשימותיה. לאט לאט היא אוספת את עצמה, מרימה את החצאית שלה, מסדרת את התחתונים ומתיישבת. היא מוחה את הפנים ואת הדמעות, מושכת באפה, מסתכלת בו, מחייכת, ויוצאת מהדירה.)