לפני 12 שנים. 30 באוקטובר 2012 בשעה 10:24
במקרה או שלא נתקלתי ביצירה גאונית של שני המלחינים מהגדולים ביותר בתרבות הבית השלישי - ועוד למילים גאוניות לא פחות של עוד אחד מאהובי - יהודה עמיחי - הכל כך מפוקח ומדוייק.
אלוהים מרחם על ילדי הגן
אלהים מרחם על ילדי הגן,
פחות מזה על ילדי בית הספר.
ועל הגדולים לא ירחם עוד,
ישאירם לבדם,
ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע
בחול הלוהט
כדי להגיע לתחנת האסוף
והם שותתי דם.
אולי על האוהבים באמת
יתן רחמים ויחוס ויצל
כאילן על הישן בספסל
שבשדרה הציבורית.
אולי להם גם אנחנו נוציא
את מטבעות החסד האחרונות
שהורישה לנו אמא,
כדי שאשרם יגן עלינו
עכשיו ובימים האחרים.
מכירים את המשפט "אלוהים מת - אמר ניטשה.... ניטשה מת - אמר אלוהים!". יש משהו בשיר הזה שמזכיר לי את המשפט הזה....