לפני 12 שנים. 2 בדצמבר 2012 בשעה 0:03
לפעמים אני חושב על ההורים,
את החיים הם נתנו,
בפשט ובמורכב.
לפעמים אני חושב על ילדי,
קשרי איתם,
מה אני והם?
מה הם ואני?
איפה בקשר הזה יש משהו אחר?
האם יש משהו אחר?
האם החברה היא הקובעת את הקירבה הראויה?
האם הנתינה?
האהבה?
ואם היא לא מפרה?
אם האהבה הראשונית,
השורשית,
המהותית
אינה מועילה,
אם לדייק מזיקה,
מה אז?
מי ומה?
אמת ובדיה?
יכול בכלל לדמיין,
או לחלום עולם בלעדיה?
יכול רק לבכות על עיוורון נפשה.
יכולה?
לא יכולה?
הכלה?
שלי שלה?
שלה שלי?
אין שום פיתרון - יש אהבה!