לפני 12 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 23:03
לונילית שלי שהולכת לבלות מחר בבני ברק,
בני ברק - מחר - מבלי סדק ברור.
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה - זה עכור.
כובעה הכולא - ארוך וגולש שערה.
מתחשק לי לבכות - בשבילי - בשבילה.
שימלתה מסתירה צחור שדיים יפות -
מבשרות הן חג - את חג החנוכיות.
ורגלה נעלמה, שידעה תפנוקים.
שפתיים נושקות - מכבים מנצחים.
היא הולכת אלי מעוז האמת,
לעונג שבת - אני חי - חי כמת.
אור גנוז ומתוק של חשכת המעט,
האמת השיקרית ביותר - מתגנבת בלאט.
ואני האומלל - מה אוסיף לדבר,
אם היתה לי אמונה - אז - אז הייתי חוזר.
