יומנו של סוטה

מי זוכר את ההתחלה שלו? עוד כשהיה קטן ונהנה מגירויים שיטחיים .. צבע .. אור .. רעש חדש.. וכל שגדלנו כך גם ההתגרות שלנו.. המשחקים בודקי הגבולות..
והיום האם אנו שונים? באמת שונים ? הצורך בחיבוק שכואב או המכה בכדי להראות חיבה.. משיכת שיער סטירה או סתם בכדי להציק...
הוורקואליזם שהחליף את שעת המשחק .. הסיגריות שהחליפו את הטרופית.. חוסר יכולת לתקשר ברמה האישית עד כדי פגיעה או לכל היותר רגש ריחוק..
אז מה בעצם עושה לי! טוב?
טוב לי להיות רחוק מההמולה ... לבוא רק לבקר כי אני פגוע..
טוב לי לפרק לחץ בעבודה .. כדי שלא יצא בבית ואז יגידו מה קרה למלאך הקטן שלנו
טוב לי להרוויח .. כדי להפליג למחוזות אשר עייני לא ראו
טוב לי .. באמת טוב לי! באמת טוב לי? טוב לי.. באמת
ואיך זה שסוטה קטן יכול לכל כך הרבה .. לראות דברים שלא שם באמת?
לראות לחוש להצליף לתת ספנק..
למשוך לנשוך לדחוף היצר להכאיב ההתפתלות גלגול העיינים
אלא דברים שעושים לי טוב!
הסימנים הבכי ההתחננות לעוד בעיינים תוך כדי הבכי והבקשה לדיי.. לא ..
עושה לי טוב לעשות טוב עושה לי טוב לעשות רע
אבל דרכים לא נפרשות לרגליך לאן שתרצה אילוצים קיצוצים סבלנות והתמדה
ההליכה הבלתי פוסקת .. תחושת הגועל המהולה בשינאה עצמית .. השאלה.. למה? למה אני צריך את זה..
כי זה עושה לי טוב.. איך שזה עושה לי , טוב!?