לפני 5 שנים. 27 באוקטובר 2018 בשעה 15:07
...ואז, כשעלינו בעליה היא שאלה אותי- דרדסאבא זה עוד רחוק?
ועניתי- רחוק מאוד.
עכשיו, לא שיקרתי.
אמרתי לה את המצב לאשורו.
ואחכ התגובה שלי עוד הדהדה בי. הרי יכולתי להשיב באמפתיה לאודם הזיעה וקוצר הנשימה שיש רק עוד קצת, עוד עליה קטנה, לתת משהו להאחז בו.
ובחרתי באמת החדה.
עד לפני חודש עוד יכולתי להאחז בתירוץ שככה גודלתי, אלו התגובות ששמעתי מגיל 0. בלי אמפתיה, רק המצב כפי שהוא.
אבל הבטחתי לעצמי שמגיל 40 אין לי לגיטימציה להטיל את אחריות על מי שגידל אותי.
אז בסוף אלו דפוסים שהשתרשו ועם קצת תשומת❤ ועבודה פנימית אני יכול גם אחרת.
אולי אפילו להציע יד בעליות הקשות.