ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא לאור

תתפקס
תתחדד
תחתוך את עצמך כדי להתעורר
אל תאחר
אל תפספס
תמהר
תתלבש, צא לעולם
כמו פקיד שפותח אשנב קטן
לפני שבועיים. שלישי, 26 בנובמבר 2019, בשעה 06:37

מאוהבות בידיים שלו (אפילו שהבוקר הן רגישות וכואבות)

גם הזין שנמשך ונצבט ושומש ככלי להצמיד את האגן שלי לשלו (והתעורר עם סימנים כחולים)

והגרון?

אוהב כלכך את הנקודה שההתנגדות נגמרת והוא נפער לקבל אותו

ובכלל

הוא די בסדר

כאילו סבבה וזה

(ואני? הייתי משאיר את האגן שלי אצלו שיפרק אותו בזמן שאני עסוק בדבר הזה שנקרא החיים)

😈

לפני שבועיים. שישי, 22 בנובמבר 2019, בשעה 17:46

משהו חם מתבשל

 

https://thecage.co.il/events/?events_users_concept=view_date&d=2019/12/27

לפני שבועיים. שישי, 22 בנובמבר 2019, בשעה 14:25

אז חלמתי

בלילה באתן שתיכן, האישה שאיתי והשכנה השתלטנית

באנו שניינו לבקר אותה, והיא? היא יושבת בבית עם חיוך גדול במגפי וניל מעל הברך ולא לבושה בעוד הרבה בד, בעיקר עור. חשוף.

והיא מחייכת אליך ואומרת

"מה שיש לו זה לא טוב או רע, השאלה היא מה את עושה עם זה. את מבינה, יש דברים שהוא לא יכול לעמוד בפניהם, הפטיש שלו מציף את חושיו (היא מכירה אותי היטב) והשאלה היא מה את עושה עם זה. אפשר?"

האישה שלי מהנהנת

היא מסמנת לי באצבעה לרגליה

אני מתייצב

מסמנת לה לידה על הספה

היא מתיישבת

"אפשר להפשיט?"

היא מהנהנת

אני עירום

היא עוטפת את הזין שלי במגפיים שלה ואני מגלגל עיניים ונאנח

"את רואה? רק צריכה לדעת להשתמש בכוח שלך, בחולשה שלו..."

"תבחר את הגודל המתאים לך" היא אומרת ומצביעה על מבחר דילדואים, באט פלאגים, וסטראפאונים. מזה החמוד עם היהלום ועד זין שחור ריאליסטי של סוס. 

אני מצביע על משהו באמצע השורה

היא מחייכת ומכסה את עיניי

האישה שאיתי מתמקמת על הספה מולי והיא מאחורי משחקת בודקת משמנת מכינה מרחיבה פולשת דוחקת מגניחה מצריחה מכאיבה 

הפנים שלי עמוק בין רגליה של אישתי והיא יכולה להרגיש דרך לשוני את מה שהשכנה עושה לי מאחור

בסוף זה נכנס

בדחיפה

זה גדול, הרבה יותר מההוא שהצבעתי עליו

והיא מפזרת את הכאב והקושי בהצלפות עד שתחושות מתערבבות כאב בעונג לשון באקסטזה בין הרגליים

"רק צריך לדעת להשתמש בזה, יש לך גברגבר הוא יכול הכל..." 

ואני רק יכול לדמיין את החיוך של שתיהן

 

לפני חודש. שלישי, 5 בנובמבר 2019, בשעה 07:23

נתקלתי הברבה טריגרים שמפעילים אותי בסופש האחרון, עדיין מעבד את התחושות שהציפו בי

אבל יש אחד מהיום בבוקר שאני רוצה לשתף את הקהל הקדוש בכלוב

אני הולך לי לתומי בין בתי עסק באיזור תעשיה ולפתע

מה אני קולט על הרצפה? חזייה שחורה. סבבה אתם אומרים, חזייה שחורה אפשר לחשוב 

אבל אצלי זה הציף את זה-

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=64116&postid=311917

אחד המשמעותיים בשבילי

יש גם המשך כמובן

פרק ב-

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=64116&postid=311918

פרק ג-

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=64116&postid=311919

ו..ד-

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=64116&postid=311920

 

משהו כלכך קטן שזורק אותי ברגע ליקום מקביל

יום מלא עונג ביצ'יס

 

לפני חודש. שבת, 26 באוקטובר 2019, בשעה 21:18

 

עלה לי בדמיון ויז'ן, חזיון-

יושבים אחד מול השניה
שטיח/כריות
ערומים
מתחילים בדקה של מבט
חשוף
נקי
בלי לזוז רק להתבונן
נותנים את מי שאנחנו מקבלים את מי שמולנו
ואני שואל- " מי את?"
את עונה את מה שעולה לך בראש בלי לחשוב
את שואלת- "מי אתה?"
אני עונה בלי לצנזר או לחשוב איך אני מצטייר בעינייך

יד על הלב
כל אחד מרגיש את הלב של השני

ואז מתחילים
לדבר
לבטא
להרגיש
לתמוך
לתת
ולקבל

חיבוק אחד ארוך וטוב

מתלבשים

סיגריה

ומספרים
איך היה
במה נגענו
מה נגע בנו

 

סשן

עדין

לפני חודש. חמישי, 24 באוקטובר 2019, בשעה 16:01

או שאתה מאונן את עצמך בתוכה?

לפני חודש. חמישי, 24 באוקטובר 2019, בשעה 07:07

חלמתי בלילה על הנשלט שלך אני אומר לך
דיברנו, היתה לנו שיחה ממש טובה
פתוחה כזו מלב אל לב

מממ מעניין

כן, אני ממשיך לספר לך בעוד אני חוקר את הרגליים שלך, מחפש את הנקודות שגורמות לך להוציא את האוחחח הקטן והמתוק, הוא סיפר לי איך התחלתם את הגילוי שלו על מי שהוא, על מי שאת בשבילו
הרי כשהתחלתם לא הייתם בהיררכיה הזו
היה לכם את השוויון הזוגי
את הביחד
לקח שנים עד שהוא הבין שהוא רוצה ביחד אבל מתחתייך, ולקח עוד שנים עד שהוא העיז לספר לך שהוא מדמיין את עצמו מתחתייך אבל עוד גבר מעלייך.

הוא זז בחוסר נוחות, משהו במילים שלי נוגע/פוגע בו. הפה שלו חסום והגוף כפות במקלעת יפייפיה של חבלים שטרחנו עליה ארוכות בתשומת לב קפדנית, אבל אפשר לראות את הדמעה מבצבצת (כמה שאת אוהבת את הדמעה הזו) והזין שזקור הכיחזק שיש.

הוא סיפר לי הכל, בחלום, אני אומר וחוקר בלשוני את מעלה ירכייך בעוד האצבעות שלי שלובות באצבעות כפות רגלייך ואת מוחצת אותי אל הרצפה הקרה. עכדיו תורי לגנוח גניחה קטנה,
כמה שזה קשה לו, כמה שקט זה מביא לו, כל הסערה הזו שמרוקנת אותו מבחוץ פנימה
סוחטת, בולעת, עד שהוא נשאר נקי במפנים ומגיע אליך אחר כך רוטט נקי משתוקק
להיות איתך
להיות שלך

אני מגיע כבר למשולש הגבולות שלך
את גונחת ברצף
והוא מתייפח חרישית

אני משחרר יד ללטף אותו
וטומן את עצמי עמוק בתוכך

לפני חודש. רביעי, 23 באוקטובר 2019, בשעה 10:26

עם כל מפגש

עם כל שיחה

בכל פעם שאני נפתח אל העולם

מתחזקת בי התחושה

שאני דווקא די בסדר (זה הם שבנאלים מידי)

שיש לי מקום

שיש בי המון

וזה נהדר

ולמסגר במסגרות?

רק גמישות

כי מה החיים אם לא שינוי וצמיחה?

 

 

 

לפני חודש. שני, 21 באוקטובר 2019, בשעה 18:04

אז בילי טלי וגייגר וטינקר* העירו בי נשכחות

פורסד בי
ניוש
המקום להיות גבר שיודע מה זה להיות אישה
שיודע לקבל
להתפרק
לבכות
להאסף לחיבוק
לתת ולו לכמה רגעים לזין לנוח
לא לתת לו להכתיב את סדרי העדיפות והמיקוד
לנעול אותו
לשכוח ממנו
לפנק לפנק לפנק
התחושה הנעימה הזו שאין לי צורך להיות חזק להרים את כולם על הכתפיים ולהחזיק את העולם יציב במקומו
כי הרי זה מה שגבר, לא?
לא גבר, האנרגיה הגברית (כי גם אישה יכולה)


*בקצב הזה הן גם יתחילו לקבל מחזור יחד

 

לתיקיית בילי

 

לפני חודשיים. שישי, 4 באוקטובר 2019, בשעה 19:59

יובי הוא לא גבר רגיל, הו לא, יובי גבר רגיש מכיל ומזין.

עכשין אתן מהנהנות ומצקצקות כי הגברים שלכן מכילים ומבינים בטח ובטח רגישין...

אבל יובי הוא באמת משהו מיוחד

הוא מבטא

בכל פעם שמיקה רושפת אש ועשן זוכרת ונוטרת יובי מביט בה בעיינו הטובה (ויש לו שתיים) שמקושרת קשר ישיר לליבו החומל מאמץ אותה לחיבוק עוטף ולוחש לה כמה שהוא איתה וכמה שהיא אהובה.

אבל את מיקה זה לא מנחם.

מיקה מרגישה את הטינופת שהיא בפנים, את הכעס השורף וממאנת להינחם

היא מתנתקת מהחיבוק, יורה בו מילים קשות ומבט רושף מעינה שטופת הדם (ויש לה שתיים) ומתנתקת.

פעם איזה פסיכולוג שעבד עליה אמר לה שזו תגובה אימפולסיבית למצב הישרדותי ריגשי שנעוץ בחוסר באמפתיה אי שם בילדות

אבל מה זה עוזר לה?

כשהיא נתקלת בקיר של יובי, בכל הטוב הזה היא לא מצליחה להיות

היא נוטשת. מנתקת. ואין עם מי לדבר.

וזה רק השלב הראשון 

ניתוק ניתוק אבל המוח ממשיך לרוץ. היא מתבשלת במחשבות שלה, לא מסוגלת לתקשר את הקושי, להוציא, לשחרר והכל הופך קיצוני יותר ויותר אצל מיקה במציאות המדומיינת שלה.

היא מדמיינת דברים איומים

נוראים

אפילו אני מסמיק כשהמחשבות של מיקה מכות בי (ואני, וואלה, לא חסרות לי מחשבות)

מחשבות של ריצפה

והיא מרוחה עליה מרוחה בנוזלי גוף, דם זרע רוק ודמעות

ולא רק שלה...

מחשבות על אובדן ניתוץ הרס ביטול התמסרות לאין קץ לכוחות מרושעים לאינטרסים שלא משרתים אותה

כשהיתה צעירה המחשבות האלו לא הציפו את מיקה, כי כשצעירים מחשבות הופכות למעשים ודרכם משתחררות ומתפוצצות בכוח אדיר אל העולם

אבל עכשיו, עם הילדים והעבודה ומחוייבות ודברים של גדולים... למיקה אין את הפריבילגיה להתפוצץ.

אז מיקה עוצרת עצירות.

ויובי?

ליובי כואב

הרוק שלה ניתז עליו

האש שלה שורפת אותו

הגועל שיש לה בבפנים שלה נוגע בו באצבעות לוהטות

אבל יובי אולי רגיש אבל גם מכיל ומזין 

ואוהב

ויודע

שעכשיו היא הורסת 

אבל יש לה גלים למיקה, והוא ינשום עמוק

וימשיך להכיל להזין וגם לבטא ולשחרר

ולהזכיר לעצמו שזה לא שלו, ומיקה היא כמו גל, חולף עובר וחוזר

סקס יעזור לה לשחרר הוא יודע(מיקה יכולה לדמיין רק גברים זקנים עם כרס וקרחת שמשתמשים בה) אבל אין מצב. לא עכשיו.

ומיקה?

היא שונאת. 

שונאת את כל הטוב הזה שנודף מהאיש שלה, את כל ההזנה וההכלה וביטוי הרגשות שרק מעצים את הקושי שלה

שונאת

ואוהבת

שונאת ואוהבת