יוצא לאור

כי גברים שרוצים לזיין אותי יש למכביר

אבל גברים שמסוגלים לשלוט בי הפכו נדירים כמו יהלומים

החלטתי לטפל בעצמי

לבשתי את בגדי האימון הצמודים, פרסתי את המזרון בסלון ונשכבתי עליו

אתם יודעים מה התנוחה הכי קשה ביוגה?

לפרוס את מזרון התרגול...

התכנסתי בתוך עצמי בעזרת כמה תנוחות בשכיבה, פיתולים וקיפולים

ואז הייתי מוכנה לשכב רגע בשקט ולהרגיש את הגוף

המיינד לא איפשר לי, מליון מחשבות רצות ברקע, ניתוחי פערים, השלמת הסיפור האינסופי

טוב אמרתי, אם ככה אני רותמת את המיינד לטובת הגוף הרצוץ

אני שוכבת

נשימה, 

אתה עומד מעליי, 

נשימה, 

רגלייך בפיסוק קל ואני בינהן, 

נשימה, נשימה עמוקה, אנחה קטנה, 

אתה עירום, מחייך חיוך קטן ועינייך משדרות לי ביטחון,

נשימה עמוקה, 

הפה שלי נפתח, שרירים מרפים ומשתחררים, הלסת צונחת באנחה ולוע נפער,

נשימה

הפנים רפויות מתח משתחרר 

המראה של הזין שלך תלוי כך מעליי בטבעיות מרגיע אותי ומתוך כך משהו בי מתעורר

הפה שלי נפער עוד יותר, מתח חדש וטוב נבנה, לא כזה של דחיסות, מתח של ציפייה נרגשת, כזה שעושה לי להרחיב את גבולותיי

נשימה מהירה

אני יודעת שאם זה היה תלוי בך היית יורד ממש מעל ראשי מחליק לפי את הזין שלך, מצמיד אותי באגנך למזרון ודופק חזקק

אני אסירת תודה לך שאתה רואה אותי, מתחשב בי, מאפשרת לי את העדינות שאני זקוקה לה

רוק מציף לי את חלל הפה ואני מלקקת שפתיים.

מצמידה את ידיי לרגליך, ומלטפת כל שריר בעוד אני מטפסת למעלה, ממששת ולשה 

הראש שלי עושה תנועה קטנטנה של התרוממות ואני כבר כלכך בתוכי שאני מרגישה בצורה בהירה וחזקה את הגוף מגיב לתנועה, צוואר נמתח, שרירי בטן נאספים, אגן נדחף לרצפה, גם כפות רגליים, עכשיו הגב מתמתח, כל הגוף מתגייס בקונצרט מתוזמר שמאפשר לי להתרומם ולנשק לך את הכיפה המתוקה של הזין שלך

אני מתארגנת בצימר בנחת ועם זאת חסרת שקט ומרוגשת
המפגש הראשון שלנו
כבר הרבה דיברנו, כמעט כל יום, חדרת לתוכי ואני עטפתי אותך.
הרבה מהמיניות שלי עברה דרכך בשבועות אלו
הנה
מגולחת מצוחצחת מבריקה ממרקחת שמנים עסיסיים, לבושה מעט בד עם גישה לאן שצריך, אודם אדום זונה על השפתיים, ככה אמרת.
(סיפרתי לך איך הגיבה המוכרת כששלחת אותי לקנות אודם אדום זונה, גם זה סיפור)
אתה מגיע עוד חמש דקות
אני מתייצבת בתנוחה
שטיח, ארבע, טוסיק אל הדלת, ראש למטה
ואני רוטטת ופועמת

אני נכנס אל החדר ומהמראה שניגלה אליי אני מתלבט אם לסגור את הדלת או דווקא להשאיר אותה פתוחה
מתוקההה, מפגש ראשון והיא באה להילקח
הזיקפה כבר מתעוררת
אני יודע מה עושים עם סיסיות קטנות תמימות ופעורות כאלו, בסוף השעתיים העומדות לרשותי היא כבר תתחנן להיות שלי
כל מה שצריך לעשות זה
אני ניגש אליה מניח ידיים פוסק את הטוסיק המתוק חושף לאור את הכוסיק, הרטט המרוגש שלה בידיים שלי מבהיר לי אני בכיוון הנכון
מצמיד את הכיפה לחור הפועם חודר אליה לאט חזק ועמוק עד שהביצים הגדולות שלי משתקשקות על ישבנה המורעב
ואז בוטש בה, בלי לעצור, עד שהיא מתחילה להתנשף ואז לגנוח ובסוף גם לייבב
אז, כשהיא רפויה, אני מגיע לקצה, שולף את עצמי ממנה ונעמד, גורר אותה איתי. על הברכיים, מבט למעלה
אני פשוט מפשק את שפתי הזונה מחליק לגרונה, ממקם את עצמי ושופך זרע חם לתוך הגרון שלה
זהו.
את הנעשה אין להשיב

ומכאן אפשר להתחיל לשחק.

בוקר טוב מאוד
אתמול בלילה חזרתי מאוחר מארוחה עם חברים, השכבתי את הילדים לישון ולא הצלחתי למצוא מנוחה לעצמי
אז הוצאתי את הדילדו, שימנתי את עצמי היטב, פתחתי פורנו של סיסיות והתחלתי לשחק בעצמי
זה היה סשן שהתחיל נעים והמשיך חזק מאוד
בפורנו האהוב עלי יש ברקע מישהי שנותנת הוראות, פחות אימג'ים
תני לי 20 חדירות היא מורה לי
תדמייני את הזין הגדול שאת אוהבת, איך הוא מזיין אותך, תראי לי כמה את משתוקקת לזין, ככה היא אומרת
ואני נותנת
עכשיו 40 חדירות ב30 שניות
ועכשיו 60
כל פעם עוד ויותר
והרגשתי איך הכוס שלי לאט לאט נפתח
מבקשת עוד, מרפה ומשתחררת, עד שגופי הפך לכלי קיבול למהלומות הזין שטוחן אותי
וכשהאקסטזה התחילה לסחוף אותי חשבתי עליך
מאיץ בי, תני לי עוד
כןןן, את מסוגלת
עכשיו 100 חדירות בשבילי
ובסוף ה100 אני סופר לאחור, ככה אתה לוחש לי בדימיוני, ואת גומרת
ואכן
כבר הייתי מותשת
ומתוך זה גמרתי בייבבות חסרת נשימה
היה לי עונג גדול.
מתנצלת אם השתמשתי בדמותך בלי רשותך לטובת העונג שלי
הייתי זקוקה לך

ולפעמים אני מדמיינת מציאות אחרת.
מציאות שבה אני יכולה ומרשה לעצמי להשתמש בכל היופי הזה שנובע ממני כדי להוסיף עונג בעולם בלי בושה אשמה ופחד.
אני מעניקה, בדמיוני, כן? לכל בודד רעב וחרמן חוויה מרטיטה של חיבור
מסתכלת להם בעיניים כשאני דוהרת, עפה גבוה גבוה
מחייכת
מתארת להם כמה שהם יפים
כמה שאני אוהבת אותם
שהם יכולים ומותר להם גם לעוף על עצמם, עליי, להשתמש בי כדי להתחבר ליופי שהוא הם.
ברור לי שהמשימה שלי בעולם היא לחבר חיבורים, לחשוף יופי
אני יודעת שאין אחד ואחת שיכולים להחזיק באמת הגדולה, בנפלאות הבריאה
את זה אפשר רק כשמתחברים ומפילים את מחיצות האני
ברור לי גם שאני זונה
תמיד הייתי
ופאק
תמיד אהיה.

עוד מסע מתבשל

מסע של סגירת קצוות ופתיחת כיוונים חדשים.

הוא יתחיל בחמישי בצהרים, ראודטריפ למרכז שם אפגש עם חברת לב רוח ונפש שביקשתי ממנה לפתוח איתי את שער יומולדת 45. שנים נמנעתי מלחגוג את הולדתי, מה כבר יש פה לחגוג עם כל הצער והסבל?

והפעם אני בהסכמה לחגוג את עצמי

לכוון כוונות לחזק אמונה ולדייק מעשים לקראת השנה החדשה הבאה עליי לטובה

נסתגר יחד במאפיה נלוש בצק בקומביניזונים ונאפה התחלה חדשה.

הכוונה השנה הולכת להיות איחוד הזיכרי והנקבי שאני לכדי בנאדם מתפקד מתרגשת ומוכנה.

אחכ מפגש צוות

מהסדיר לא נפגשתי עם הגברים שאיתם עברתי דרך כלכך ארוכה וקשה של מחיקת העצמי והכשרה להיות לוחמים מעולים שאורבים למחבלים בהרי לבנון. 25 שנים עברו, אני מוכנה להיישיר מבט ולעשות שלום עם מי שהייתי ומה שהפכתי להיות.

ואת הלילה סוגרת עם החבר, טוב, היזיז הראשון שנירמלתי איתו יחסים וגם אישתי הסכימה לי ולו להיות יחד, הסכימה? עודדה אותי להפגש איתו בגלל שראתה כמה טוב הוא עושה לי

משחקים אל תוך הלילה וכפיות (אני הקטנטונת🥰) עד הבוקר

ויש לי עוד מקום בלוז

היא הפתיעה ואמרה אבל יש לך המון חופש, אני סומכת עליך, תחזרי מתי שבא לך

אז יש פה הזמנה- שישי בוקר צהרים מזמנת לעצמי מפגש מעורר עם מישהי מעניינת ופתוחה במיוחד 

מי רוצה להגיד שלום?

מתל אביב כל הדרך עד רמת הגולן

היר איי קאם

מוזמנימות להגיד שלום💃🐱💜🦄😈

התאפקתי

עד עכשיו

להכנס לכאן לכתוב ולקרוא

לקחתי על עצמי ניתוק מבדסמ אבל אתן יודעות איך זה, once you go black...

עברו חודשיים מתוקים מאז שפתחתי פרופיל בפייס 

מליון טון אינטרקציות חדשות עם א.נשים מכל הגוונים, מחברות שתומכות ועפות עליי וכלה בגברים בפרופילים רקים ששולחים דיקפיקס

והחשיפה גבוהה יותר. אני אוהבת לחשוף את עצמי🤗

ועדיין, מוצאת את עצמי מחפשת את הבדסמ גם שם

ומוצאת

וירטואלי בלבד בינתיים

אבל מעדיפה שם מאשר בכלוב, יש יותר אפשרות לבטא ומי שמולי בדרך כלל מלאה בתוכן שכיף לפגוש

אם עוד לא אמרתן שלום מוזמנימות

אני שם אני, כהרגלי שופכת את עצמי על הפיד

אה

והיי

התגעגעתי וזה

נשיקות לפטמות😘

יעל סיס בפייס

כבר שנים אני מרגישה שהכלוב לא תפור למידותיי הנאות וממשיכה לכתוב פה כי לא מצאתי פלטפורמה מספקת

אבל הנה

עשיתי צעד גדול ומשמעותי ופתחתי פרופיל בפייס, יותר חשוף, יותר פתוח ובעיקר מאפשר לי בנוחות להגיש לכם אותי על שלל רבדיי

מוזמנימות להגיד שלום

יעל סיס

זוטעני

כשפונים אליי שולטים ושולטות שצריכים אותי זמינה לתשומי אליהם כל הזמן אני מבהירה חד משמעית שאני לא בנוייה ל24/7 

כאילו, נסחפת לשם בקלות, משתפת בתחושות, בחשקים, תמונות קולות, עונה על קוויזים ומבצעת משימות בתשוקה

ואז הכל נשרף ויותר מידי לי לאבד קשר עם המציאות ולהשאב לעולם אינטנסיבי. אנלא מסוגלת להחזיק גם את החיים שלי וגם אותך כל יום מבוקר עד ערב ולבסוף אני תמיד בוחרת בחיים שלי ולא בך.

ועכשיו

כשהיא חולה

פתאום אני קולטת את עומק האינטנסיביות שהיא זקוקה לי בחייה

מילא היתה שוכבת במיטה נחה ומבקשת ממני תה ג'ינג'ר לימון ודבש, או את הםרופוליס מהמקרר

אבל היא מתרוצצת בבית גמורה ושיכורה מחום, מתלוננת ואומללה. וזקוקה שאצור סביבה בועה שתענה על כל צרכיה כדי שהיא תוכל להרפות

עכשיו, ברור שאני רוצה לעזור אבל א'- היא כמו בור ללא תחתית בצרכים האלה שלה, אין לי שום סיכוי להצליח להעניק לה מה שהיא מבקשת (נדבר פעם על תחושת סירוס?) מה שמשאיר אותי בתחושת חוסר אונים מתמדת. וב'- הקצב שלה כלכך שונה משלי, להיות בbeing לא ממש בלקסיקון שלה, היא בdoing. שיש בזה יתרונות רבים מבחינתי אבל זה פאקינג מתיש, במיוחד בזמן מחלה שהדרך שלי היא לסגור את כל המדפים ולהתכנס עד שיעבור ואנלא מצליחה להבין איך היא לא מסוגלת לעשות את הזה בעצמה, ואז שוב אני הופכת לשפחה שלה, מקבלת הוראות לביצוע מבוקר עד ערב והתסכול מעמיק.

פשוט תכסני למיטה ופאקינג תנוחי. מה כלכך מסובך?

אז אני לא בנויה לשליטה 24/7 אבל יש תקופות שאני מרגישה שאלו הם חיי

ותיכף זה יעבור ונחזור ליחסי שליטה שיש בכוחי לעמוד בהם

אבל את התסכול אני צריכה לפרוק

ופה זה קצת פחזבל, לא? אפשר לפרוק פה שיט, נכון?