כמו שקורה לי פעם בכמה שבועות נפל לי עוד אסימון לגבי מה בעצם אני מחפשת פה באתר.
לצערי זה לא אסימון מרגיע אלא אחד שאומר שיש עוד הרבה עבודה לפני.
אני הבנתי שמה שאני צריכה בעולם הBDSM זה את ההתמסרות שהייתה לי לשולט הראשון שלי.
הרצון לספק אותו, איך שסמכתי עליו- עם הוא רוצה לעשות את זה כנראה שהוא יודע מה טוב.
חוסר היכולת לעמוד בפניו- שנים של פגישה פה ופגישה שם, כשהיה לי חבר ונתקלתי באותו שולט במסיבה,
שגם לו הייתה חברה, ישבנו אחד מול השני כאילו שאנחנו לא מכירים, אבל אני רכסתי את המגף הגבוהה שלי לאט לאט
עם רגל על הספה ומבט בעניים שלו, והוא לא הוריד ממני את המבט הזה שאני כל כך אוהבת "טובה".
היו לי מאות פניות ושיחות עם אנשים באתר, אפילו מפגש או שניים.
אבל מעולם לא התמסרתי לאף אחד כמו שהתמסרתי לאותו שולט.
כל גבר שניסיתי ללכת איתו לעולם הבדס"מ הרגיש לי כמו משחק.
כמו משחק תפקידים של כלבה ושולט והרבה פעמים מצאתי את עצמי חושבת שזה מטומטם, מתלוננת שכואב ואומרת
לשלוט מה לעשות ומה בא לי.
איתו זה לא היה קורה- יש לי אליו התמסרות מלאה. הוא אמר אני עשיתי. ואהבתי. הוא אומר אני עושה וחושקת.
אתמול מצאתי את הפייסבוק שלו אחרי יותר משנה שלא דיברנו (רק חלפנו אחד על פני השני פה ושם).
עשיתי poke. שידע שאני פה אבל יבחר מה לעשות עם זה.
הוא אמר שהוא חיפש אותי ולא הצליח למצוא.
אני אמרתי שאני גרה לבד עכשיו.
הוא אמר שהוא בא בשבת.
לא חשקתי ככה כבר לפחות שנה.
הסיפור איתו התחיל בגיל 15. עוד הייתי בתולה כשהתחלנו עם העניינים שלנו. והיום בגיל 18, אחרי ניסיון וניסוי, אני לא יכולה לומר לו לא.
לפני 12 שנים. 4 ביולי 2012 בשעה 5:47
