טיפש.
טינופת.
תינוק.
אתה חושב שאני משחקת נכון?
אצלך הכל משחק וזיונים וסיפוקים רגעיים. גם שאתה חוטף מכות וגם שאני מזיינת אותך וגם שאתה מזיין אותי, שאתה רואה אותי קשורה מתחת לכיור ובוכה עם שלט אנטישמי זה הכל משחק בשבילך נכון? הכל קריקטורה ואוננות וזימה. תענה!
אתה לא מבין מה קרה פה? מה קורה ? אין לך שמץ של מוסר או חמלה או הגינות כלפי שום דבר מלבד הזין שלך? התחת שלך? הפרצוף המפוטם הזה?
(לא! מהדהד לי. - לא. זין חמודי. .זין קדושי....קוקי... זין spiritus sancti)
היא סוטרת לי בכל הכוח (היד העבה והבשרית הידועה) והכוויה על הלחי והכאב מטפסים למעלה ויורדים כמו לבה ...זיעה וכעס והתחלה של זקפה כרגיל.
X
X !
אתה אגואיסט וריקני ושטחי. אין בך טיפה של תרבות! אין בך שמץ של אמנות או מוסיקה או הבנה ליופי, לאסתטיקה או מטפורות. אתה יודע מה? אתה אפילו לא מספיק מעמיק כדי לשחק. אתה חי רק כדי לדחוף את הזין לחורים ולדחוף אוכל לפה שלא נסגר ולחרבן ולהשתין ולירוק ולחזור על זה ביום למחרת וכל יום אחרי זה.
(דא! ...מהדהד לי ...זין חמודי...)
עוד סטירה.
אתה מקשיב לי ? צורחת.
לא מפריע לך לחיות כמו וירוס? להיות ממחזר של חרא ושתן וחומצות עיכול?
שמעת מילה אחת ממה שאמרתי לך?
כן נטע. אני עונה כמו דחליל: אמרת שאני אוכל הרבה ואוהב לזיין אבל-
היא סוטרת לי שוב ושוב ושוב ואני מגן על הפנים ומחבק אותה כדי להדוף.
תשתוק!
תשתוק ותקשיב ואל תאמר מילה!
(היא לוחשת) ואל תיגע בי.
אתה דוחה וטיפש.
אני מסבירה לך שאתה לא מבין כלום. לא קולט ולא רוצה לקלוט כי אתה טפיל אנושי, עצלן, שמחטט כל היום רק במעטפת. מאונן נצחי. עוד מעט לא ישאר לך שם זין מרוב חיכוך ..רק אבק זין.
אתה יודע מה? אין זין! מהיום והלאה אין יותר זין ואין יותר חורים...רק אז תבין. רק אז אולי תתחיל להפעיל את האפור הקטן.
היא מורידה לי את המכנס ..תופסת את הזין ועוטפת אותו בניר דבק ואז מכניסה את כל הגוש לשקית פלסטיק ומדביקה את השקית לשק האשכים.
מעכשיו..רק אני מוציאה אותו. שאני לא לידך אתה מוציא אותו רק להשתנות ומחזיר אותו בחזרה לעטיפה..ברור?
כן. עומד לי כרגיל והדבק לא בדיוק משפיע.
אתה יודע למה חייתי מתחת למיטה חצי שנה? אתה יודע למה התכוונתי שאמרתי שאני זקנה בלויה ויהודיה?
כן.
מה כן? מה כן?
התכוונת לזה ..אני מנחש...שאת לא אוהבת להזדקן! ושקשה לך להיות יהודיה עם כל מה שקרה וכאלה. למרות שאת מרוקאית..ורומל -
לא! היא מכה אותי עם מקל במבוק שפתאום הופיע משוםמקום.
לא! לא! לא! ובכל "לא" - WHACK!....
נפלתי לרצפה והסתרתי את הפנים. היא עמדה מעלי ואמרה:
התכוונתי לזה שאפשרתי לטמטום שיש בעולם להשתלט. לטמטם אותי. התכוונתי לזה שהתדרדרתי. כמו שאתה מדורדר עכשיו.
אפשרתי לכל הקלישאות הכי גסות להפיל ולמטוט אותי אבל הכי כואב,הכי אווילי - סטיתי מהאמת. מהדבר שהוא הנכון ביותר: שאין דבר כזה יהודיה...שאין דבר כזה זקנה ושאין דבר כזה בלויה. יש רק אהבה ורק איחוד ושאין בעצם שום משמעות למה שכל החזירים בחוץ..ומה שאתה - החזיר לידי - אומרים. כי הכל רפש ושקרים. הכל העמדת פנים וזיוף. מה שבאמת משנה זו אהבה ואם אני אוהבת ואם אתה אוהב אז הכל טוב וכל השאר חסר משמעות וחסר ארס.
מה שבאמת חשוב זה למחוק, להכחיד מתוכנו ומעלינו את כל מה שלא אהבה. רק אז נוכל לאהוב.
אבל נטע..אני אוהב אותך! (הזין הניר דבק והשקית זזים עם כל זקפה)
אתה לא אוהב אותי ! היא צורחת.
ושוב..משוםמקום היא מוציאה מלכודת עכברים ותופסת לי את הלשון ומשחררת את הניצרה.
ועכשיו אני רואה שחור. ודם מטפטף מכלמקום.
אתה אוהב את עצמך..אפילו- זה- לא. את הזין שלך..אפילו -זה -לא.
אתה עסוק בשקר שבמקרה הטוב הוא דמיון של אהבה ...צללית.
לא. אתה לא אוהב. אתה שונא, אתה מיוחם...ואתה מחפש אותי כדי להוציא ממני ועלי שנאה וייחום.
זה לא ימשיך.
תקשיב לי X...תקשיב תקשיב: יש לי נבואה ובנבואה אני רואה רק אהבה ורק חמלה. ומי שלא יאהב ומי שלא יחמול ימות - וימות מוות חזירים - מוות ראוי וגלוי ומוות רועש.
לפני 19 שנים. 13 בספטמבר 2005 בשעה 8:00
