היתה לי קצת סחרחורת

לא זולה, ולא זונה.



אני בחורה דיי אסרטיבית, יש לי דעות על דברים.

אני מוקפת תמיד, ועדיין יבחינו בי בקבוצה.

אני אינטלגנטית ושנונה,

ובגדול,

דיי מגניבה.

רק כשאני איתו,

אני מסירה מעלי את שכבות האגו ש

ביקשתי להסיר עוד מזמן.

אני הופכת מודעת לעצמי ו

למידתי שקטנה.

כשאני יוצאת מהבית שלו,

אני הכי נקיה שיש.


[אוקטובר אלפיים ואחת עשרה.]

אז מסתבר שזה לא מספיק. עדיין יש היגס בוזון מסתורי, שגורם לי לחזור לאדון.
יצאתי עם הצוציק שבוע וחצי. השליטה היתה מה שחיפשתי, ובנוסף היתה חיבה עצומה שאני לא מקבלת מהאדון.
היו הודעות, היו נסיעות ליליות, ואפילו דיסק אוסף.
אבל מהר מאד הוא הפך להיות בעיני כלבלב קטן, משעמם ואידיוט.
חגגתי בסקס עם האדון.
הוא זיין לי את הפה במרפסת ואחר כך לקח אותי ביד למטבח, כי רצה לזיין אותי מול הנוף.
אחרי שהיוויתי חוצץ בינו לבין הקיר, התחננתי שיגמור לי על הפנים.
ישבנו במרפסת במגבות וצחקנו על האידיוט.


נראה לי שהפתרון היא לא להתנזר, לא להשתרמט ולא לצאת עם אף אחד אחר.
הפתרון הוא להמשיך איתו, ככה.

ישבתי במרפסת, שתיתי נסטי אפרסק ואיפרתי לתוך כוס פלסטיק.
הלוואי והיית שולח לי הודעה.

תשפדו אותי, תטילו אותי מצד לצד. תזיינו לי את הפה, שלא אוכל לנשום. אל תתנו לי לענות לכם.
תתנהגו אלי כמו לחרא ותשתמשו בי רק כשאתם רוצים.

[זו הדרך לגרום לאהבה להישאר.]