לאבד כלב זה לאבד משפחה.
לא הספקתי להגיד לך שלום וזה הורג אותי,
אני מרגישה איך הריקנות הזאת מכרסמת אותי מבפנים
ואין לי מה לעשות.
כל הכח הזה שהיה נעלם ברגע
ורק שבר,שבר בלב, שבר בנשמה.
ואני לא רוצה לחשוב על זה, לחשוב על החיים בלעדייך
ורק רציתי להגיד לך שלום, רק לחבק אותך ולהרגיש כמה את נעימה.
להעביר לך קצת מהאהבה הגדולה שלי אליך, להגיד לך שאני אוהבת
ולא הספקתי ואני אחיה עם ההרגשה הזאת לנצח.
ובא לי שהכל יעצר ושיהיה אתמול בלילה ושיצילו אותך!
כי זה לא הוגן שאת הולכת ככה,זה בלתי אפשרי.
ובא לי שכל העולם הזה יעצר כי הוא לא יכול להתקיים בלי שאת נמצאת בו.
ואני אוהבת אותך כל כך, יקרה שלי
ולא הספקתי להגיד לך, לא הספקתי ואני אחיה עם זה לנצח.
ולא רוצה זמן שירפא ולא רוצה קלישאות.
אני רוצה רק להרגיש אותך וזה בכלל לא הרבה לבקש
אבל אין יותר ועם זה אני צריכה לחיות, עם הריקנות הענקית הזאת שמאיימת לגמור אותי.
{בבקשה אל תגיבו}
לפני 17 שנים. 29 ביולי 2007 בשעה 20:50