החיים בורוד

אין ספק שהשתיים קשורות זו בזו בחוט זהב עבה מאוד.
אם לא יודעים לסלוח אי אפשר להתחיל דף חדש/ תקופה חדשה {אמריקה, אה?!}
אז יתכן ואצלי זה קשור לשנה שהסתיימה, שנה שנתנה לי בראש
וגרמה לי להסתכל על החיים בצורה כ"כ שונה
יתכן וזו התקופה הזו בשנה שבה מתחילה שנה חדשה, לבנה, טהורה
{קשר ביני לבין הדת הוא מקרי לחלוטין, אבל גם אני לא יכולה להתעלם מהעוצמה שקיימת בימים אלה באויר, באוירה}
הסליחות, הרצון לסלוח ולדעת לסלוח ממקום אמיתי, בריא, נכון, שלם מקיפות אותי בתקופה זו:)
למדתי לסלוח,לא משהו שאני יכולה להגיד שהיה לי קל לעשות אותו
אבל למדתי שכדי להמשיך הלאה אני צריכה להשיל מעלי כעסים מיותרים כלפי אנשים, כלפי עצמי.
אז השבוע,במסגרת המחשבות על מה היה,מה יש ומה יהיה,
לפני כמה ימים {בתאריך מסויים שקשור לאדם מסויים}
מצאתי את עצמי חושבת על הקשר שהיה, על האדם, על כל הכעסים שהיו שם בפרידה ואף לפני
והבנתי שכנראה שהראיה שלי היתה כ"כ לא נכונה.
אני לא מלקה את עצמי על מה שהיה, אני לא מלקה את עצמי על זה שנגמר
אני מאוד, מאוד שלמה עם כל דבר שקרה/קורה לי בחיים
היות והגישה שלי לחיים היא מאוד פשוטה: מה שצריך לקרות, קורה ובסופו של דבר, גם אם קשה לנו לראות זה לטובה.
אין להתחמק, אין לברוח, כל מה שכתוב לי מהרגע שיצאתי לאויר העולם,יקרה בזמן המיועד לו!
אז עם הפרידה אני שלמה והיום אני גם סולחת ממקום של הבנה שונה את הדברים שהיו.

אז אנשים,
תסלחו, כמה משמעות יש לזה עבורכם ועבור אחרים זה משהו שרק אתם יכולים להרגיש
אבל עבורי, זה עושה לי המון מקום בבטן, בלב, בראש לדברים חיוביים יותר ובעלי חשיבות רבה יותר:)

שנה נפלאה
אושר, אהבה
ויכולת אמיתית לסלוח!!!