לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים בורוד

לפני 19 שנים. 31 במאי 2005 בשעה 18:08

זה כמו כמעט לראות את הקשת ולגלות שענן מסתיר אותה
זה כמו לעמוד בפעם הראשונה בחיים וישר ליפול
זה כמו לרוץ אל נקודה,כמעט להגיע
ולגלות שהיא רק הולכת ומתרחקת
זה כמו שכולם מחייכים אלייך ואז פתאום הם מפסיקים
זה כמו לשמוע מנגינה מקסימה שברגע אחד הופכת לציפצוף טורדני
זה כמו להרגיש שאין דבר שיעצור אותך ואז לגלות מולך קיר
זה כמו כמעט להיות שם ובעצם לא
זה כמו שהאור לאט לאט הופך לחושך
זה כמו אגדה של פעם רק בלי הסוף הטוב
זה כמו לטפס הכי גבוה, ברגע אחד לאבד אחיזה וליפול
זה כמו עוד המון דברים,

אבל...

הענן בסוף ימשיך בדרכו והקשת תתגלה
אחרי נפילה תמיד אפשר לנסות לעמוד שוב
בסוף אני אגיע לנקודה, אני אדביק את הקצב
אם אני אחייך אנשים יחייכו אלי חזרה
כשהמנגינה הופכת לציפצוף, אפשר לזמזם אותה שוב והיא תחזור
קיר אפשר לשבור,לטפס מעליו או לעקוף אותו
בסוף כולנו מגיעים אל המקום הזה שאותו חיפשנו כל כך
והחושך יחזור להיות אור {דרכו של עולם}
אגדות תמיד, אבל תמיד נגמרות במשפט המקסים
לטפס, ליפול לטפס שוב ולא לוותר עד שמגיעים הכי גבוה שאפשר

מילים מנחמות לימים לא סימפטיים
ויש גם כאלה:)






T O M​(שולט) - בוקר טוב, אליס :)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י