החיים בורוד

אולי זה באמת המצב,
אני כבר לא כ"כ מרגישה נוח באתר.
עברתי המון שינויים בחצי שנה האחרונה,
גיליתי על עצמי יותר ממה שאני יכולה לכתוב בבלוג כ"כ קטן וחסר משמעות.
הבנתי מה אני בדיוק רוצה ומה אני ממש לא רוצה בחיי,
ניפיתי אנשים שלא רציתי בקרבתי,הידקתי קשרים עם אלה שיקרים לי
הכרתי אני אחרת, אני שאני כ"כ אוהבת ומבינה
ושיניתי,שיניתי בעיקר את התפיסה שלי לגבי העולם, לגבי אנשים, לגבי היקום.

אני כאן לא כי אני "מחפשת" חיפוש היא מילה שאני נמנעת מלהשתמש בה,
היא לא באמת מגדירה את המצב שלי.
אני כאן כי עדיין יש לי חיבה לגברים נשלטים
אבל ממקום מאוד שונה ממה שהיה לפני שנה או שנתיים.
הבנתי דבר,שניים ויותר על עצמי ועל מי שראוי לי.

ראוי לי, איזה צמד מילים מפוצצות אבל ככה אני מרגישה.
לא ממקום של שחצנות,לא ממקום של עליונות, ממקום של הבנה בלבד.
אמת, אמת היא מעל הכל מבחינתי!
לא מראה וגם לא ההשכלה,
אמת.

וכשאין אמת וכשמזלזלים באמת,
אז אני בוחרת לא להיות שם,כי זה לא מקום טוב ונוח עבורי.
לעיתים נדירות אני נותנת את ההזדמנות לתקן וגם מאמינה שיש אנשים שיצליחו
אבל הם כ"כ מעטים שזה עצוב.
עצוב שיש כ"כ מעט אנשים שיכולים להיות אמיתיים מהמילה הראשונה, מהרגע הראשון,
כאלה שלא מפחדים,לא מתגוננים, לא תוקפים,
אלה שמאמינים שהדרך שלהם,דרך האמת היא נכונה.
ואני כ"כ רוצה מישהו כזה,אמיתי.

והיה אחד, מזמן,
איש מדהים שזכיתי להכיר כבן זוג,
איש שאני מעריכה כ"כ.
הוא האמת שלי כשזה נוגע לזוגיות.

ואני יודעת שיש עוד אחד כאן קרוב,
אני לא בטוחה שהוא כאן באתר
אבל אני יודעת שהוא כאן,
מרגישה את זה ומאמינה
האמונה והאמת,זה מה שמניע אותי,
אני מקווה שגם אותך.