מוזר. אתמול בלילה, כרגיל לפני השינה, כתבתי לך בבלוג.
עכשיו, צהריי שישי, שרועה במיטתי, מבקרת כאן לאחר שלא שמעתי ממך שעות על שעות על שעות, ולא מוצאת את הבלוג מאמש.
מוזר.
דווקא היה בלוג נחמד. קצר אבל נחמד.
מעניין אם נכנסת, חיפשת, ראית שאין חדש, ואני נענשת על כך כעת.
אם כן, אז זהו עונש אכזרי.
אני צמאה אליך. רעבה אליך. חושבת עליך.
הבוקר בדרכי לעבודה, כן, בדרכי לעבודה, פינטזתי עלינו.
הגעתי רטובה.
ואני רטובה גם עכשיו.
אני שמה לב שכשאנחנו לא בקשר צמוד, קשה לי יותר להיות כאן יצירתית.
גם העובדה שאני לא יודעת אם הוטב לך, ודאגה תפסה לה משכן של קבע בלבי בשלושת הימים האחרונים, מקשה עלי לחיות בעולמנו, לתת דרור לתאוותי...
היינקן מחכה לך...
גמני...
פוסיקT שלך
כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה
מוזר. אתמול בלילה, כרגיל לפני השינה, כתבתי לך בבלוג.
עכשיו, צהריי שישי, שרועה במיטתי, מבקרת כאן לאחר שלא שמעתי ממך שעות על שעות על שעות, ולא מוצאת את הבלוג מאמש.
מוזר.
דווקא היה בלוג נחמד. קצר אבל נחמד.
מעניין אם נכנסת, חיפשת, ראית שאין חדש, ואני נענשת על כך כעת.
אם כן, אז זהו עונש אכזרי.
אני צמאה אליך. רעבה אליך. חושבת עליך.
הבוקר בדרכי לעבודה, כן, בדרכי לעבודה, פינטזתי עלינו.
הגעתי רטובה.
ואני רטובה גם עכשיו.
אני שמה לב שכשאנחנו לא בקשר צמוד, קשה לי יותר להיות כאן יצירתית.
גם העובדה שאני לא יודעת אם הוטב לך, ודאגה תפסה לה משכן של קבע בלבי בשלושת הימים האחרונים, מקשה עלי לחיות בעולמנו, לתת דרור לתאוותי...
היינקן מחכה לך...
גמני...
פוסיקT שלך
אתה בסדר?
דואגת
נפרדתי ממנו. מהחבר.
הסתובבתי עם מועקה קשה בימים האחרונים.
ביצעתי את הוראותיך, MאסטרM שלי, אבל לא במדוייק.
שיחתנו במוצ"ש גרמה לי להרהורים רבים. לא רק על אמיתות דבריו. לא רק על תמימותי/טפשותי/טמטומי/סמרטוטיותי.
שיחתנו גרמה לי להרהר האם אני בכלל בנוייה לזוגיות?
אני כבר ממש לא בטוחה בכך.
לא מתאים לי שמישהו ייכנס לחיי, יפריע לשגרת יומי.
מלחיץ אותי.
יחד עם זאת אני תוהה - אילו היה נכנס לחיי גבר שהייתי מתאהבת בו - אולי הייתי מרגישה אחרת?
אני מצוברחת.
3 ימים.
3 ימים יותר מדי.
אתה חסר לי מאד
מתגעגעת
זקוקה לך. וגם לך.
כמה זמן נשאר?
מתגעגעת.
חושבת עליך.
ימים לא קלים כאן.
מקווה שאצלך מוצלח.
😒
מתגעגעת.
חושבת עליך.
ימים לא קלים כאן.
מקווה שאצלך מוצלח.
😒
מתגעגעת.
חושבת עליך.
ימים לא קלים כאן.
מקווה שאצלך מוצלח.
😒
שוב אין חיוך.
מבואסת.
מעולפת מכאבי גב.
סף כאב?
לפני 10 דקות בערך סיימתי שיחה ארוכה עם החבר.
חשוב לי שתקרא. היו דברים שם שאמרתי ולא ממש מהלב.
הוא מתקדם מהר מדי. זה מפחיד אותי.
אני מבולבלת. אני רוצה אותך הרבה יותר מאשר אותו. אי אפשר אפילו להשוות. בטח תגיד שגם אין מקום להשוואה.
ובכל זאת, אתה זה שמסעיר אותי. מרגש אותי.
אין לי מושג איך אוכל לנהל את החיים שלי בשני מישורים - הסערה איתך, והסטנדרט, השיגרה איתו.
מרגישה מועקה עכשיו.
הולכת לישון, אלא אם כן תקרא לי לשיחה..............