לפני 10 שנים. 8 בנובמבר 2014 בשעה 20:56
הצעצוע החדש שלי החליט לעשות עבודת דוקטורט בנושא:
בחירת כינוי לעבד של המלכה פוסיקT.
פחחחחחחחחחחחחחחח
נראה כמה זמן ייקח לו להגיש את עבודת הגמר הזו.
כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה
לפני 10 שנים. 6 בנובמבר 2014 בשעה 22:17
מהיום אמור: המלכה פוסיקT
לפני 10 שנים. 25 באוקטובר 2014 בשעה 14:52
כל כך חזקה בחיים שמחוץ...
בטוחה בעצמי
אוהבת את עצמי.
וכל כך שפחה
כל כך מתמסרת
כל כך כנועה
למאסטר שלי.
לפני 10 שנים. 15 באוקטובר 2014 בשעה 10:51
כל כך אוהבת לענג ולספק אותך.
כל כך אוהבת לתת את כולי למענך.
כל כך אוהבת להיות הכי טובה. לך. שלך.
כי אני כל כך אוהבת
אותך.
כשאתה מלטף את ראשי
לאחר שהזין שלך ננעץ עמוק בגרוני,
נלחץ בין השקדים
נדחק-לא-נדחק עם רפלקס ההקאה
(שאחרי אימונים מפרכים, הפך להיות נשלט),
זוכֶה לעונג צרוף, שמיימי כזה..... מפי, מכל כולי...
או אז, הליטוף הזה, הלחישה שלך, כמה אני טובה לך,
מביאים אותי אל האושר הצרוף.
כי אני
כל כך אוהבת לענג ולספק אותך.
כל כך אוהבת לתת את כולי למענך.
כל כך אוהבת להיות הכי טובה. לך. שלך.
כל כך אוהבת אותך.
לפני 10 שנים. 11 בספטמבר 2014 בשעה 12:49
חשבתי, שהגוף כבר לא יהיה רגיל, שהגוף כבר לא יהיה מסוגל לספוג.
אז חשבתי.
מותר לטעות, לא? במיוחד כשעל טעויות משלמים, ובמיוחד כשאני זו שמשלמת ועוד אחד במיוחד - כשהמחיר הוא... הכאב...
מרגע שMאסטרM החל להצליף בי על ישבני עם השוט האימתני, הכאב הצורב שבאופן כמעט מיידי העלה את אחוזי הלחות בכוסי המעונה מהתנזרות,
הפיח בי (ובו) רוח חיים, עורר אותי (ואותו), שימח וריגש אותנו.
וכשהודיע לי שהציצים ה(נ)כבדים שלי ייצרבו בבערת הסיגריה, אוחחחח, הדגדגן בו ברגע הכפיל נפחו...
יששששששש
זונה היא זונה היא זונה...
הגשתי לפניו את שדיי, מרוגשת ונפעמת, ממתינה בחוסר סבלנות לצריבה הראשונה.
הנה היא מגיעה... צריבה. ועוד צריבה. ועוד. ככל שהוא צורב יותר כך אני מתחננת ליותר. ולאחר שכובתה הסיגריה הראשונה, הוא שיפד אותי על אברו הזקור לתפארת,
הצית סיגריה נוספת, ואז...החגיגה החלה.
זיקוקין דינור אורגזמה רודפת אורגזמה ריגוש מטורף שאינו נגמר סערת הוריקן מלווה בטייפון מאבדת כל קשר עם המציאות סאבספייס
כמה התגעגעתי...
אשרי הגפרור שהצית סיגריה שהציתה אותי שהציתה אותו.
לפני 10 שנים. 10 בספטמבר 2014 בשעה 12:39
אז...
בהרבה מובנים השתניתי. התעצמתי.
אבל
הצורך שלי להיות שפחה - לא השתנה.
ההנאה המרובה שלי להיות "משופחשת" - לא השתנתה.
ועכשיו, עם המון אנרגיות וחשקים, MאסטרM ואני שוב מחפשים
זוג לסשנים משותפים.
נא לשלוח הודעות לפרטי.
הנאה מענה מממממממובטחת
לפני 10 שנים. 4 בספטמבר 2014 בשעה 13:09
תקופת ביניים.
המתנה.
טשטוש.
טשטוש של גבולות
וטשטוש בידיעה.
האם גם הפעם סבלנות היא שם המשחק?
לפני 10 שנים. 9 ביולי 2014 בשעה 15:34
משהו בי השתנה.
מרגישה הרבה יותר חזקה.
זו הפעם הראשונה שעמדתי על שלי היום, בלי להניד עפעף.
אמרת לי, MאסטרM, לקחת אחריות על החיים שלי.
אז זה בדיוק מה שעשיתי.
וגם אם זה היה קצת על חשבונך, אני בטוחה שאתה גאה בי.
לפחות מקווה:-)
לפני 10 שנים. 1 ביולי 2014 בשעה 8:08
לנוכח האירועים האחרונים, הכל כך קשים, ענייני החולין בהם אנו מתמודדים כאן הופכים ל- Peanuts.
אם בפוסט הקודם שכתבתי כאן, התלוננתי על קושי מסויים, הרי ברגעים אלו, אני שמחה על הקשיים שאיתם אני מתמודדת, שמחה על "החבילה" שאני נושאת על כתפיי.
כי לי, באמת, ביום הזה, אין סיבה להתבכיינות.
לפני 10 שנים. 28 ביוני 2014 בשעה 17:58
אחד הקשיים בקשר בדס"מי מקורו בחוסר האפשרות
להתפרק ולפרוק באמת את מה שעל הלב
כאשר אנו חווים מצוקה הקשורה לעולם הבדס"מי..........ו