חשבתי, שהגוף כבר לא יהיה רגיל, שהגוף כבר לא יהיה מסוגל לספוג.
אז חשבתי.
מותר לטעות, לא? במיוחד כשעל טעויות משלמים, ובמיוחד כשאני זו שמשלמת ועוד אחד במיוחד - כשהמחיר הוא... הכאב...
מרגע שMאסטרM החל להצליף בי על ישבני עם השוט האימתני, הכאב הצורב שבאופן כמעט מיידי העלה את אחוזי הלחות בכוסי המעונה מהתנזרות,
הפיח בי (ובו) רוח חיים, עורר אותי (ואותו), שימח וריגש אותנו.
וכשהודיע לי שהציצים ה(נ)כבדים שלי ייצרבו בבערת הסיגריה, אוחחחח, הדגדגן בו ברגע הכפיל נפחו...
יששששששש
זונה היא זונה היא זונה...
הגשתי לפניו את שדיי, מרוגשת ונפעמת, ממתינה בחוסר סבלנות לצריבה הראשונה.
הנה היא מגיעה... צריבה. ועוד צריבה. ועוד. ככל שהוא צורב יותר כך אני מתחננת ליותר. ולאחר שכובתה הסיגריה הראשונה, הוא שיפד אותי על אברו הזקור לתפארת,
הצית סיגריה נוספת, ואז...החגיגה החלה.
זיקוקין דינור אורגזמה רודפת אורגזמה ריגוש מטורף שאינו נגמר סערת הוריקן מלווה בטייפון מאבדת כל קשר עם המציאות סאבספייס
כמה התגעגעתי...
אשרי הגפרור שהצית סיגריה שהציתה אותי שהציתה אותו.