סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

לפני 9 שנים. 14 בפברואר 2015 בשעה 18:16

פיסטינג.

רק המחשבה על הצפוי לי גורמת לי להרטיב עד עמקי הכוס שלי.

וכשזה קורה....

אורגזמה רודפת אורגזמה רודפת אורגזמה. וגמירה רטובה וטובה...

כלבה טובה.

מוצצת למאסטר עד עמקי שקדיי, כל הזין שלו, במלוא תפארתו, מזיין לי את הגרון.

הביצים על שפתיי...

נחנקת אבל חונקת את אפקט ההקאה.

כלבה טובה.

הריגוש שלו...........

הריגוש שלי מקולות ההנאה שלו......

הידיעה שאני גורמת לו כל כך הרבה עוונג.........

הידיעה שאני שפחה טובה ומאולפת, שיש תמורה בעבור האגרה, רק גורמת לי להרטיב עוד יותר. ואני גומרת, ככה, בלי מגע.

והוא, גומר, בהנאה גמורה.

 

וישנו הונילה.

הכל כל כך רגוע, נעים, נוח ונינוח.

אין זיקוקים, יש הנאות קטנות.

אי של שקט.

 

וכשיש את שניהם ביחד (וכל אחד לחוד) - זוהי הנאה צרופה.

למדתי ליהנות משני העולמות.

וסופסוף אני מבינה את משמעות מזל תאומים...:-)

 

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 4 בפברואר 2015 בשעה 23:13

כן. הבלתי אפשרי מבחינתי קרה.

אני בקשר ונילה רציני כבר 3 חודשים, וישנו כמובן המאסטר האחד והיחיד שלי.

את?

את?

כן. אני.

אני, שסרבתי בתוקף להאמין שאהיה מסוגלת לקיים קשר זוגי ונילה. שאהיה מסוגלת להתנהל בשני מסלולים מקבילים. שאהיה מסוגלת לחוש ולחלוק אהבה לשניים.

ושוב, אני נפעמת מהמאסטר המדהים שלי, שידע, וראה, והוביל, וניווט בסבלנות אין קץ ובחכמה אדירה.

אשריי.

זכיתי.

 

לפני 9 שנים. 3 בינואר 2015 בשעה 11:23

טוב... אז הגיע הזמן להתקדם ולעבור להתנסות נוספת, מאתגרת ומשעשעת.

שפחה שתשרת ותשעשע הן את המאסטר והן אותי.

יהיה נחמד.

יאמיייי.

מחכים למתנדבות.

בפרטי.

 

 

לפני 9 שנים. 26 בנובמבר 2014 בשעה 19:44

כמה סבלנות ואורך רוח

נדרשים משולט,

כמה חכמה ותבונה

כמה רגישות ועירנות

כמה מחשבה ויצירתיות

על מנת להתוות דרך ולהוביל את הנשלט

בביטחון ובראייה כוללת

אל עבר השינוי המיוחל,

על מנת לחנך, לאלף ולעתים, כן, גם לעלף

אך לא לחצות את גבול ה- "אל חזור".

MאסטרM מהרגע הראשון שהתוודענו זה לזו הערכתי והערצתי אותך על חכמתך, יכולותיך, שליטתך, הנתינה שלך, ההשקעה, הסבלנות, או כן, הסבלנות.

עכשיו, מהצד השני, הכל כפל כפליים.

 

לפני 9 שנים. 19 בנובמבר 2014 בשעה 18:13

היום היה הסשן הראשון שלי עם TסריסוןP.

היום לראשונה ראיתי את האדם כאדם. כיצור אנושי הראוי לחמלה מעצם היותו בן אנוש. ומה שבעבר היה מפריע, ויכול היה לגרום לי לסגת, פשוט לא היה אישיו.

 

כבר היו לי פה ושם התנסויות כשולטת, אבל הפעם הרגשתי שאני לא נכנסת לתפקיד, אלא שהתפקיד הוא אני. איזו חוויה! איזו התנסות!

כבר זמן מה שאני מרגישה את העוצמה שבי.

3 שנים של עבודה קשה שעשה איתי המאסטר המדהים שלי, והנה, אנחנו קוטפים את הפירות.

הוא גאה בי, המאסטר שלי, אני גאה בעצמי, ומתמוגגת מאושר.

 

לפני 9 שנים. 14 בנובמבר 2014 בשעה 14:27

אז קשה לו, לכלבלבון שלי.

וזה בסדר. אם לכולנו היה קל, חלקנו היה מחוסר עבודה/עיסוק/הנאה...

הוא טועה. ושוב טועה. פה ושם מתחיל ללמוד מהטעויות ולשפר דרכיו.

תהליך ארוך, דורש השקעה, שיתוף פעולה, נכונות, רצון.

משני הצדדים.

קשה לו לוותר על האגו, על הגבריות, על האלפא שבו, על אף שהוא מאוד רוצה בכך, וזקוק לכך.

הוא אפילו נבהל כשגילה עד כמה הוא באמת זקוק לכך, להניח את המושכות, לגלות חולשה ולדעת שזה בסדר גם להיות חלש.

גם לחזק מותר להיות חלש.

אני מפנה אותך, סריסון, לתמונת הנושא של הפרופיל שלי כאן. זה זה, בדיוק זה.

 

ויש גם ההרגל.

רגיל לקחת החלטות.

ואחת ההחלטות הפחות טובות שלקח, היתה להחליט, כן, על דעת עצמו להחליט שהוא נשבר, בטרם שיתף אותי, ובה בעת למחוק את הבלוג ולהחליף את הכינוי.

ואתם שואלים ודאי, מה לגבי עונש ראוי?

ובכן... עונש מרוכז מאוד יגיע בסשן הקרוב.

ועד אז, הכלבלבון מתייסר עד עמקי נשמתו הפצועה, לא זקוק למכותי הפיזיות, עת שהוא מלקה את עצמו הלקאה עצמית חודרת, כואבת...

 

 

לפני 9 שנים. 14 בנובמבר 2014 בשעה 11:47

משברים נועדו כדי שניתן יהיה לדבר עליהם, לפתור אותם (לנסות לפחות) ולא למהר ולשבור את הכלים!

לפני 9 שנים. 14 בנובמבר 2014 בשעה 11:12

איזה עוצמות

איזה תעצומות נפש

איזו גדולה

נדרשים מאדם

על מנת שיהא מסוגל

לוותר על עצמו,

על האגו שלו

על מנת לצמוח.

לפני 9 שנים. 13 בנובמבר 2014 בשעה 14:02

להתעלם מהנשלט שלך - זהו עונש קשה מנשוא, ללא ספק.

לא לעתים קרובות שולטים/ות מטילים עונש התעלמות על הנשלט/ת שלהם בתחילת הדרך.

במקרה של TסריסP לא היתה ברירה. קשה לו להניח את המושכות על אף שהוא מאוד רוצה בכך, ויותר מכך - זקוק לכך.

למרות הקושי, הוא עמד בכך בכבוד.

ועכשיו יכול להציע פרס על ההשתדלות.................

לפני 9 שנים. 12 בנובמבר 2014 בשעה 14:19

אתם מוזמנים לקרוא את הבלוג של הכלבלבון, הצעצוע החדש שלי....

תגובות הולמות יתקבלו בברכה.

לבלוג

 

ולכל מי שמחפש את הבלוג, "סליחה-תקלה"...

נא הזדיינו בסבלנות. אוטוטו סריסון יעשה מאמץ וישחזר.