הארמון של מלכתא

לכאורה, ניסוח בעייתי מבחינת פמינסטית שולטת שכמותי.
אבל מה לעשות, אני לא חיה בסרט, ישנם הבדלים מהותיים בין נשים גברים.
בין אם זה כימיה, בין אם זה הורמונים, או סתם גישה לחיים.
מתוך החיים:
1. אני נוסעת במונית עם נהג מונית שלא מפסיק להתלונן. לטענתו אפשר להצליח במדינה רק אם גונבים, כל הגנבים מאושרים כי הם קופצים לבריכה כל יום,
ובכלל הוא היה מת "להפסיק לעבוד במונית המזדיינת הזאת". וואי, סקס בין כלי רכב זה ביזארי לחלוטין.
ואחרי כמה דקות של נביחות לעבר ההגה שלו אני מעירה לו שכסף זה לא הכל בחיים, ומי שיש לו כסף לא בהכרח מאושר.
הטענה שלו חותכת משהו, "בטח שהם מאושרים, יש להם שקט כלכלי. "בזמן שאת קורעת את עצמך בעבודה הם קופצים לבריכה " (ממש רגיש בקטע של הבריכות).
ואני מסבירה לו שבריאות ואושר אי אפשר לקנות בכסף. העשירים גם מזדקנים, חולי סרטן לא יבריאו גם אם יתנו את כל הכסף שלהם, ואם בגלל הכסף הזה הם מתחילים לריב בתוך המשפחה שלהם- מה הם שווים?
אישה שיושבת לידי, שמזדהה בתור גרושה עם ילדים שהיה לה הכל בחיים ואיבדה את זה ברגע, מוסיפה "אתה צריך ללמוד להינות מהמעט שיש לך בחיים".
הגברים בתוך המונית מצטרפים לשיחה ברגע זה, ומסכימים עם נהג המונית.

אז בהתחלה תהיתי מדוע דווקא שתי הנשים במונית הסכימו שצריך ללמוד לחיות עם מה שיש,
ואילו הגברים התעצבנו על מה שאין להם.
האם נשים, מתוקף היותן בעלות יכולת סיבולת גבוה יותר, יעדיפו להסתכל על חצי הכוס המלאה "תודה על מה שיש לי, אני אסתפק בזה"?
ואומרים שדווקא נשים מתלוננות יותר?
ברמה האישית, אני חושבת שצריך להינות ממה שיש לך בחיים בכל רגע נתון, מה שנקרא- always look on the bright side of life.
באמת, כאילו למה לבזבז את האנרגיות על קנאה באחרים? תגידו תודה על מה שיש לכם.
אגב,כשירדתי מהמונית, נהג המונית אמר לי "ביי נשמה, לכי תעבדי ב25 שקל לשעה"
עניתי לו "אני עובדת תמורת פחות, ואני מאושרת בחלקי". :))
2. איך נשים מגיבות אחת לשניה?
מצד אחד נשים חייבות להתגופף, ללכת בלהקות, לדבר ולרכל.
מצד שני, אם אישה אחת לא "תבוא יפה בעין" לאישה אחרת, הן יהיו כמו לביאות שרבות בכל הכוח על פיסת אנטילופה.
אם לנסות לפשט את זה, נשים הן כמו חיות בלהקה. ישנה המנהיגה , המובילה. זאת בד"כ החברה בלהקה הכי חזקה שכולן שואפות להיות כמוהה. וישנן כל השאר. יש את החכמה, שתמיד מציעה רעיונות חכמים. יש את החלשה, שתמיד בוכה וכולן מרחמות עליה. יש את השרמוטה, שכולן אומרות לה "איכס איזו מגעילה" ובתוך הלב מאוד מקנאים בה. בקיצור, יש כל מיני סוגי נשים.
מה שבטוח, שאם יהיו שתי נשים שיתמודדו על אותה המשבצת- there will be blood. יהיה אדום ומדמם.
וזה מביא אותי למסקנה שנשים מאוד קנאיות אחת בשניה ומאוד תחרותיות.
הגיוני,אם להחשיב בחשבון את העובדה שיש יותר מאישה אחת בממוצע על כל גבר.אנחנו נלחמות על ההישרדות שלנו.
אישית, אני לא נלחמת על גברים אף פעם. גברים צריכים להילחם עליי. אולי זאת הסיבה שאני לא חלק מהמשוואה, ורוב החברים והידידים שלי שייכים למין הזכרי (וכן, אני ההוכחה לכך שיש ידידות אפלטונית).

ישנם עוד ועוד הבדלים, אפשר לדון על זה בהרחבה עוד הרבה. אבל במקום להבין למה, אני מעדיפה להבין איך להתמודד עם התופעה.

אז... שלא יעבדו עליכם :))
לילה קסום והמשך שהייה נעימה,
אוהבת 3>
מלכת האהבה.