הארמון של מלכתא

כבר לא שוקעת,
כבר לא נופלת,
ואולי מתחילה לקום.

הנורמליות קרובה אבל אף פעם לא היתה חלק ממני,
אבל מה זה משנה-
אם האוייב הגדול שלי הוא אני עצמי?

אבל לא, אני לא אשקע עוד.
אם הצילו אותי... אני אאחז בזה ולא אעזוב.
ואם עכשיו מביאים לי סיבה לחיות, אקח אותה בשתי ידיי.

וכל מה שאעשה זה לצעוק-
אני חייייייייייייייה!
ואף אחד לא יקח את זה ממני.
אם כבר, אתם פה כדי להביא לי עוד סיבות לחיות.

מלכתא.