הארמון של מלכתא

לפעמים אני תוהה, מה עובר לאנשים בראש? 

מה נראה להם?

סיטואציה א': בנאדם מכין לידי אוכל שאני אלרגית אליו. בנאדם מקלל אותי. אני מקללת אותו בחזרה, כמובן. למחרת הוא בא ומתנהג כאילו כלום, מתיישב לידי בשולחן כשאני אוכלת ודוחף את הידיים באוכל שלי ומתחיל לאכול. כשהוא מבשל הוא מבשל בכוונה משהו שאני לא יכולה לאכול, וצוחק על האלרגיה שלי. כשאני אוכלת את האוכל היחידי שאני לא אלרגית אליו, הוא בא לאכול ממני. אוכל חינם כבר אמרנו? (התגובה שלי: כמובן שאסרתי עליו לאכול את האוכל שלי). 

סיטואציה ב': כלבלב מסויים מקבל אישור לצאת. לא טורח להודיע לי כשהוא יצא ולא עונה לי להודעות. (התגובה שלי: מתכננת עונש ראוי). 

סיטואציה ג': שליח פיצה בא. "את לבד?" -"לא" (שקר כלשהו). -"אז מתי המסיבה? מתי אני בא?" -"אהה..." (מגמגמת משהו). השליח ממשיך בשיחה על הא ועל דא, ואז ממשיך להתעקש "אז מתי אנחנו נפגשים?" ודוחף לי את מספר הטלפון שלי. וגם לא עוזב. כבר הצטערתי שהבאתי לו טיפ 5 שקל. (התגובה שלי: התחמקות אלגנטית, "יש לי מישהי אחרת להכיר לך"). 

סיטואציה ד': אני מבריזה יומיים מהלימודים, ומחליטה שזהו- ביום חמישי אני אלך ללימודים ואני אגיש את העבודה שהכנתי, למרות שאין לי מושג מה כתבתי שם. 

הפלאפון שלי מתכבה בלילה, השעון המעורר לא מצלצל. אני קמה בשעה 1 ומבינה שפיספסתי יום לימודים שלישי ברצף, ואת העבודה אני לא יכולה להגיש. 

עכשיו... את מי להאשים בזה שירדו לי 2 נק' מהציון הסופי בקורס קשה רצח? 

סיטואציה ה': שוכב בנאדם חולה, זקן, תושש- בשיקום. הוא כ"כ חלש שהוא לא יכול לקום אפילו ללכת לארוחת צהריים. האחיות לא טורחות להביא לו את האוכל לחדר או אפילו לבדוק מה שלומו. "סליחה, החולה בחדר X לא קיבל צהריים" -"עדיין לא הספקנו" (וכבר קיפלו את כל ארוחת הצהריים לשאר החולים). ארררררגגגגג מערכת הבריאות הארורה שלנו!

סיטואציה ו': אני מאחרת ובונה על חניה בכחול לבן. אני מגיעה והורידו את הכחול-לבן ושמו שלט "אין חניה מלבד העלאה והורדת נוסעים". לחזור חזרה? יש פקק של 20 דק' ועוד 5 דק' מתחילה הישיבה שלי. התגובה שלי: אני מחנה ורצה לפגישה. יוצאת אחרי 20 דק' ומחסירה לי פעימה מהלב... אין דו"ח. האם יכול להיות שהם צילמו משהו והחליטו לא להשאיר דו"ח אלא לשלוח אותו הביתה? פאק דה פוליס.

סיטואציה ז': "איפה אתה?" -"סוגר שבת". "איפה את?" -"אצל חבר שלי". "איפה אתה?" -"ביום הולדת של ידידה...זאת שאת שונאת". "איפה אתה?" -"אצל חברה שלי". "איפה אתה?" -"חולה וקם ב4 בבוקר לעבודה". איפה אתם? אההה אתם במרכז. משעממממממםםםםםם לייייייייי!

סיטואציה ח': אני מקבלת מייל עם קופון של 2 פיצות ולחם שום ב-100 ש"ח. מה אני אעשה עם 2 פיצות!? מי שרוצה את הקופון, שאלו אותי בפרטי. 

סיטואציה ט': אנשים שגרים בדירות גן מוציאים החוצה את כל הרמקולים שהם מוצאים בבית ושמים מוסיקה על כל השכונה. לא יעזור להזמין משטרה. פאק דה פוליס- טייק2. 

פוסט מרמור OVER. 

עדיין פולניה (אולי מדיי), אבל לפחות הוצאתי קיטור..... 

שלכם, 

מלכתא. 

ואפרופו פאק דה פוליס, קבלו: