מומלץ להתחיל מהפוסט הקודם
קודם נתחיל מזה שאני תלמיד ישיבה בעבר ואתאיסט בהווה
כמו שאתם מבינים באתי מבית דתי, תמיד הייתי מדבר עם ה' תמיד יש סיבה לכל דבר שקורה. החיים הרבה יותר יפים ככה אני בשיחות שלי עם ה' תמיד היה לי איתו וויכוח רק על דבר אחד למה לא עשית אותי מטומטם !! למה יש לי את כל השאלות והספקות האלה בראש למה אני לא יכול להיות מאמין כמו כולם אחרי תהליך ארוך מאוד הרגע שזה התפוצץ לי בראש והפכתי להיות אתאיסט היה ברגע שהבנתי למה היינו צריכים להמציא את ה'
זה מה הפך אותנו מחיות לבני אדם ! וכן אנחנו בסה"כ חיות
כמעט כל אוכלוסיה שהאמינה במשהו גדול ממנה הצליחה להתפתח ולשרוד
עכשיו למה לא כדאי להיות אתאיסט? פתאום אתה ברגעים הכי מפחידים שלך בחיים שאתה מפחד ( ולא מדבר על הפחד הכיפי שדומינה באה אליך עם קיין ) שהמשפחה שלך חולה שמישהו קרוב נפטר אין לך ממי לבקש עזרה או להתפלל אתה מבין שאתה לבד בעולם פתאום לא לכול דבר יש משמעות פתאום זה שילד נפטר אין לזה סיבה והוא לא מגיע למקום טוב יותר בקיצור זה דרך עם המון יאוש ואם לא הייתי בנאדם אופטימי עם אמונה במין האנושי כנראה הייתי קופץ לרכבת דוהרת או משהו
הלוואי ואני טועה ויחזור להאמין בה' אבל לצערי לא נראה לי שזה יקרה
תודה לקוראים אשמח לשמוע ביקורות או דעות על הבלוג