בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת לדבר אחרת

לפני 5 ימים. שלישי, 21 במאי 2019, בשעה 16:05

מדברת עם יוס בלילה (שלי ובוקר שלו). 

מתבכיינת לו שכבר נגמר והיום אני חוזרת לשגרע של עבודה, עבודה ועוד קצת עבודה וכמה אני מתה כבר לחזור לכאן. 

מה יש לך? הוא שואל. במקום לנסוע כל פעם לטייל במקום אחר כמו פעם את רוצה לחזור בפעם השלישית לאותו מקום. 

בלי לחשוב הרבה אני עונה לו שזה מרגיש כמו בית. כמו שפעם מישהו אחר גרם לי להרגיש. 

כי פה אני נרגעת רק מלשבת במרפסת המוצלת והשקטה עם כוס סיידר אלכוהולי וגבינות מדהימות שקניתי בסופר במחיר מצחיק. 

כי פה אני נכנסת בלילה למאפייה שפתוחה 24/7 והמוכרת הרוסיה קופצת עליי בחיבוקים כי היא זוכרת אותי משנה שעברה (ודוחפת לי כמה מיני מאפים לשקית בלי שיראו). כי זול וטעים פה. הכל. בטירוף. 

כי כשאני הולכת עם החברה שבאה איתי למסעדה שהייתי בה 3 פעמים שנה שעברה גם בעל המקום וגם המלצרית ההונגריה מחייכים אליי ואשכרה זכרו אותי ומה אהבתי לאכול! אחרי שנה!

כי בעל הבית המקסים שלי עשה לי הנחה של 20% על המחיר המצחיק של 305 יורו ל 7 לילות!! רק כי סוללים כביש לא רחוק (עזבו שהחדר מקסים והושקעה בו מחשבה רבה, אפילו מכשיר נגד יתושים יש שם! והוא במרחק של 7 דקות הליכת צב מהנמל...) הוא גם ייקח אותי ברכב שלו לתחנה המרכזית כדי שאני לא אסחב ברגל ובחום עם המזוודה המפוצצת שאני חוזרת איתה (לא ללכת לסופר כשרעבים!! אני יודעת את זה 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️). 

אחרי שסיימתי את כל המונולוג הארוך הזה יוס שתק בדיוק 2 שניות לפני שצעק אני בא איתך!!

 

מארגנת קבוצה לשנה הבאה או לספטמבר...מי בא? 

פאפוס אני כבר מתגעגעת!

 

לפני שבועיים. ראשון, 12 במאי 2019, בשעה 15:00

סגן בוס: תגידי מתי את נוסעת?

נסי שכבר לא באמת בארץ: עוד יומיים. 

סגן בוס: מה??? עכשיו???? באמצע הרמדאן???

נסי שכבר...: יאפ. (חיוך מאוזן לאוזן וגלגלונים)

סגן בוס: חוצפה! אני לא מבין את מ' (הבוס)! אנחנו צמים ועובדים ואת נוסעת???

נסי שכבר...: צודק, באמת חוצפה. אולי אני אבטל?

סגן בוס: רעיון טוב. תסעי עוד 3 שבועות.

נסי ש...: פחחח תגיד לי אתה רציני??? אני עובדת בחגים שלנו, בחגים של הנוצרים, עכשיו גם בחודש של הרמאדאן??? מה הלאה? אין איזה חג של הבודהיסטים או וודו או משהו שגם אתה רוצה שאני אעבוד???

#כשהשתן/צום עולה למח 🤦‍♀️

לפני שבועיים. רביעי, 8 במאי 2019, בשעה 16:21

לדעתי. באמת שלא. 

אני יותר מהסוג של כלבה נובחת ולא נושכת (כן, אני יודעת שהרמתי להנחתה, תנוחו). 

אבל כשערבי מניאק בן מניאק אומר לי "מה את עצובה?! תגידי תודה שלא הספקנו להרוג את כולכם ויש לכם מה לחגוג מחר" אני רואה אדום ובורדו וסגול והיה צריך שניים להוריד אותי ממנו. 

כושלאמאמאמאמאאאא של כל הזונות שרוצים להשמיד אותנו. אנחנו נהיה כאן הרבה אחריכם!

לפני 3 שבועות. שבת, 4 במאי 2019, בשעה 14:32

כשאני נרדמת עם הראש על השולחן בעבודה ומתעוררת כשהעובד שלי עומד מעליי ונקרע מצחוק. 

כשאני שואלת אותו מה קרה הוא עונה שכבר 5 דקות הוא מנער אותי כי נגמרה המשמרת ואני ממלמלת "אמא עוד 5 דקות, ביטלו לי היום את שעת האפס"

🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

לפני 3 שבועות. רביעי, 1 במאי 2019, בשעה 17:32

שאת מבינה שההורים שלך כבר לא מי שהם היו, ולעולם לא יהיו שוב. 

כשאבא שלך לא מצליח לזכור איך עושים פעולות פשוטות במחשב או בנייד ובא אלייך בהבעת פנים מבולבלת ומפוחדת. 

כשאמא שלך שטיפלה בכל העולם וגם באשתו ועכשיו חולה וכ"כ מתביישת שהיא צריכה שאני אאכיל ואשקה אותה. 

הרגע הזה שאני חצי סוחבת אותה למקלחת והיא עומדת שם כמו ילדה קטנה ובוכה כי היא לא יכולה לבד וצריכה ש"הבת הקטנה שלה" תקלח אותה. 

זה נורא. וכואב. במיוחד ההבנה שלא יהיה כבר שיפור גדול.

ואני? תפקידי לנגב לה את הדמעות ולהצחיק אותה. ולהתפרק בדמעות לבד עם עצמי כשאף אחד לא רואה. 

לפני 4 שבועות. שבת, 27 באפריל 2019, בשעה 14:57

אם אני אומרת לחיוכיתית שאני במטבח עושה שני דברים בלבד: קפה וכלים, בהחלט כדאי שאזכור את זה ואז אמנע מעצמי מפגש עם מחבת לוהטת אחרי 3 שעות שינה בלבד. 

פאקינג אאוץ'!!!

לפני חודש. שישי, 26 באפריל 2019, בשעה 17:59

מישהו לפתיחת קופסאת שימורי טונה וקילוף שני תפוזים כדי שהידיים המלכותיות שלי לא יתלכלכו או חלילה יסריחו. 

 

 

לפני חודש. חמישי, 25 באפריל 2019, בשעה 15:00

בדר״כ אני מאוד אישה של כאן ועכשיו.

אם אני רוצה משהו או מישהו, אני הולכת על זה בכל הכח.

זה לא שונה כשזה נוגע לסקס.

מעולם לא הייתי חסידה גדולה של התאפקות, לא שלי ולא שלו (מי שזה לא יהיה).

אני אמנם טיזרית ונהנית מכל רגע של משחק. יכולה למשוך את ההנאה שעות על גבי שעות.

אבל לשני הצדדים ברור שהסיפוק והמימוש לא יאחרו לבוא.

בזמן האחרון אני לומדת להינות מהציפייה, מהדרך לשם.

נותנת לחשק להיבנות בתוכי.

מוסיפה עוד ועוד רבדים לפנטזיות

נהנית לבעור על אש קטנה ולשגע גם אותו.

להתענג על הידיעה שכשזה יקרה 

ההתפוצצות תהיה כל כך חזקה, שיצטרכו לאסוף ולקלף אותנו מהקירות.

 

לפני חודש. שבת, 20 באפריל 2019, בשעה 22:23

ברכה או קללה?

עוד לא החלטתי...תלוי מתי שואלים אותי 😂