אמת

אז אחרי 11 חודשים מוניקי זכתה לסשן,

סשן ראשון אחרי הריון ולידה

סשן ראשון אחרי הרבה זמן שלא הרגישה כנשלטת

אחרי הרבה זמן שהיתה עסוקה בלהיות אשת עסקים, אישה והריונית

היא הצליחה למצוא את המקום הזה שבה

שרוצה שוב להישלט ומוכן לתת שוב את המקום הזה

את המקום המזוכיסטי הזה שרוצה לחוש בכאב וזקוק לו

את המקום הזה בו היא מוכנה שוב לתת את השליטה.

היה זה יום שישי, ביקרנו חברים יקרים בקמפינג

האוירה היתה ברורה, אוירה של פתיחות, של אהבה ושל בדס"מ

הוא לקח את מוניק מאחורי רכב שחנה לתת לנו מעט פרטיות... שוב עבר לא מעט זמן

והוא החל מצליף וחובט פעם אחר פעם

שנינו לא ידענו מה תיהיה יכולת הספיגה של מוניק אבל מסתבר שהיא עדיין קיימת

החברים קלטו מה קורה וביקשו לצפות

כמה חיזוקים קיבלנו, כמה אהבה וחום

כל אלו רק חיזקו את מה שנינו ידענו

שהגיע הזמן הנכון ובחרנו בדיוק במקום הנכון לעשות זאת.

אז מסתבר שמוניק הצליחה לעמוד במשימה היטב

ועמדה בסט הצלפות וחבטות שלא היו מביישות אותה אילולא ההפסקה שלקחה.

כל חבטה וכל הצלפה הבהירה לה שהיא במקום שטוב לה בו

מקומה כנשלטת של אדונה, כמוניק שאוהבת לעבור סשנים

ואוהבת לבחון את סף הכאב והסיבולת שלה.

מחכה כבר לסשן הבא ולבנתיים מתענגת על הסימנים שעוד נותרו בה

ומודה לחברים שהיו עימנו בנקודת זמן הזו והפכו את הסשן הזה למיוחד עוד יותר

קצת עדכונים מהשטח:

אז גם השנה הצלחנו לפנות לחתך גדול בקהילה וישנה הענות יפה מכל האתרים וגם בקרב אנשי קהילה שכבר אינם מבלים באתרים ....

נשמח לראות את כולכם ביום חמישי במאנץ :)

שנה שעברה פוסידון ומוניק החליטו להקים את מאנץ האביב

ראינו מכרים ותיקים והכרנו חברים חדשים

שמענו חוויות, הרפתקאות ובעיקר דעות ומחשבות

לאור ההצלחה של שנה שעברה

החלטנו שאף על פי כן (הלידה, העייפות וכו'...) ולמרות הכל לא נוותר

וגם השנה נערוך את מאנץ האביב אז כולכם מוזמנים ונשמח לראותכם :)

נא להירשם בהודעה פרטית אצל פוסידון או אצל מוניק או לחלופין בתיבת המייל : MONIKSUB@GMAIL.COM

מאז הלידה חרמנותה של מוניקי  לא יודעת שובע

(כן כן עברו רק 3 שבועות מהלידה)

וכך הם נכנסו למיטה אחרי יום ארוך ומייגע

ומוניקי מחייכת לאדונה ואומרת חור תחתון רוצה קינק

ואדונה מחייך אליה ומסביר לה שהרופאה אמרה שאסור

מוניקי מביטה בו עם חצי חיוך ואמרה אבל חור תחתון ומוניק רוצים הרופאה לא מעניינת

האדון אימץ לעצמו טון סמכותי ונוקשה והסביר לה שוב כאילו היתתה ילדה מפונקת

כשנעצה בו מבט עיקש אדונה דחף את ראשה לעבר אברו

טוב פיצוי למוניק כך אמר ומוחה כבר רקם את מזימתו

להביא את אדונה לקצה ואז להפסיק ולדרוש את שלה

וכך החלה מוצצת, יונקת, מנשקת ואז הגיע הרגע המכריע

בו מוניק יכלה להוציא את תוכניתה לפועל

וכך במשך שניות מספר שוקלת היא את מעשיה

ולבסוף החליטה להיות נחמדה והמשיכה בפועלה

עד אשר חשה את גרונה מוצף

מי טען שמוניק לפעמים לא נחמדה....

אז אמרתי שאקדיש ליורש העצר פוסט לידה ... אז הנה:

הקטנצ'יק הזה העביר אותנו 9 חוד' לא פשוטים

הרבה ריצות לרופאים, בדיקות ובתי חולים

תמיד צחקנו שעד שאיזו רופאה בלונדינית לא באה לבדוק

הוא לא נרגע כבר מהרחם בודק את הסחורות שבחוץ

ואז הגיע חודש תשיעי שכ"כ ייחלנו לו לכל אורכו עשה לנו מופעי תעתועים

וכל פעם שבנו הביתה בידיים ריקות ותקווה שבקרוב נזכה לראותו

אך כמו כל אומן שמעלה הופעה הוא ידע שהמתח והציפייה הוא חלק גדול מההופעה

משך אותנו עד אמצע חודש עשירי ודאג לנו לסשן לידה שלקח 4 ימים ולנוכחותם של מרבית מחברינו הקרובים בקהילה

ולבסוף הוא יצא בניתוח, רצה שלאמא שלו תיהיה צלקת למזכרת מלידתו

בדיוק כמו שאביו דאג להשאיר את סימנו ביום היווצרות היורש הקטנטן (נו לא אמרתי שהבאנו שולט קטן שהולך בעקבות אביו).

אחרי מסע ארוך ולא פשוט זכינו להחזיק את האוצר הקטן שלנו

שדומה כמו 2 טיפות מים לאביו (נו למה שיהיה דומה לי...)

ונושא שם עם זיקה לשם אבי.

הוא אחד מהדברים הטובים ביותר שיצרתי בחיי והמתנה הכי טובה שיכלתי לקבל :)

אז החודש בסימן ימי הולדת,

ראשית לפני 3 שבועות נולד יורש העצר לבית פוסידון - מוניק

(פוסט על היורש יצא בקרוב)

והיום אני חוגגת את יום ההולדת של השולט שלי, האדון שלי,, בן זוגי

זכיתי בכך שהוא בחיי ובאור שהפיח בחיי

ומקווה שבכל יום, בכל שעה, בכל דקה ובכל שנייה

רק אושר ושמחה יפקדו את חייך 

וגם כשדברים נהיים קשים ןמורכבים תמיד בסוף הדרך 

הדבר יהיה לטוב ולחיוב.

אוהבת אותך

הרכוש שלך, הצעצוע שלך, החור שלך, הנשלטת שלך 

אז החודש בסימן ימי הולדת,

ראשית לפני 3 שבועות נולד יורש העצר לבית פוסידון - מוניק

(פוסט על היורש יצא בקרוב)

והיום אני חוגגת את יום ההולדת של השולט שלי, האדון שלי,, בן זוגי

זכיתי בכך שהוא בחיי ובאור שהפיח בחיי

ומקווה שבכל יום, בכל שעה, בכל דקה ובכל שנייה

רק אושר ושמחה יפקדו את חייך 

וגם כשדברים נהיים קשים ןמורכבים תמיד בסוף הדרך 

הדבר יהיה לטוב ולחיוב.

אוהבת אותך

הרכוש שלך, הצעצוע שלך, החור שלך, הנשלטת שלך 

אז החודש בסימן ימי הולדת,

ראשית לפני 3 שבועות נולד יורש העצר לבית פוסידון - מוניק

(פוסט על היורש יצא בקרוב)

והיום אני חוגגת את יום ההולדת של השולט שלי, האדון שלי,, בן זוגי

זכיתי בכך שהוא בחיי ובאור שהפיח בחיי

ומקווה שבכל יום, בכל שעה, בכל דקה ובכל שנייה

רק אושר ושמחה יפקדו את חייך 

וגם כשדברים נהיים קשים ןמורכבים תמיד בסוף הדרך 

הדבר יהיה לטוב ולחיוב.

אוהבת אותך

הרכוש שלך, הצעצוע שלך, החור שלך, הנשלטת שלך 

הקטנצ'יק מסרב לצאת בכל תוקף

בנה מבצר הקיף בחומות

והחליט ליישם את עקשנותם של הוריו בדרכו שלו.

הרופא מסתכל על שנינו ואומר לכו הביתה ותעשו הרבה אבל הרבה סקס

אנחנו מסתכלים אחת על השני מחייכים ומשחקים אותם תמימים מה באמת?

אנחנו יוצאים מחדרו צוחקים ומוניק מזהה כבר בניית מטווה עבודה במוחו של אדונה.

הם מגיעים הביתה ומוניקי בתמימותה הרבה מבקשת מאדונה שיכנסו למיטה כי היא מאד עייפה

אדונה ברוב חסדו נעתר לבקשתה ונכנסו הם למיטתם

מוניקי מתכרבלת ומנצלת כל רגע של פינוק ולבסוף מבקשת שיעשה לה כפיות

סבלנותו מתחילה קצת להסדק אך הוא נעתר גם לבקשתה האחרונה

מוניקי מצחקקת ומסובבת את גבה ומבליטה את ישבנה

בתוכה שלשניהם יש במוח את אותה המחשבה

אדונה חש את תנועות אגנה וצוחק אז זה מה שהסוררת רצתה

והיא מרוצה עד עמקי נשמתה

אדונה לפתע אחז באגנה קיבע אותה מונע ממנה כל תזוזה

ונתן ספנק בישבנה (אנשים נא לא לדאוג הכל עם הרבה זהירות ובמידה הנכונה)

מוניק מגרגרת ומיד מגיע עוד ספנק

עד שלפתע היא מרגישה אותו חודר לתוכה בעוצמה

היא נאנקת ונאנחת בין הספנקים לחדירות

גומרת פעם אחר פעם ולא תמיד עם רשות

ואדונה מענה בשל כך את החור הסורר שלו

כשאדונה החליט שהספיק לה הוא שלף את עצמו מתוכה

בקולות מחאה וגרגורים של מוניק

היא מסתובבת אליו וצוחקת לישון הא

הוא נושק לה והיא במערבולת הולכת לינוק את הקינק שלה עד העונג הבא :)

והרודן הקטן נדה כלום מתבצר בעמדתו לפחות אי אפשר להגיד שלא ניסינו לעזור

בחודשים האחרונים כתבתי הרבה על שינוי שעומד להגיע,

על מתנה שאדוני העניק לי ועל הציפייה לו

אז עכשיו סופסוף בשלה להודיע רשמית על

יורש העצר לבית פוסידון - מוניק שמתעד להגיע כל רגע.

אחרי 9 חודשים של ציפייה, חששות ופחדים זהו הוא עומד להגיע

ואנחנו בונים לנו את הקן, את הפינה סוף סוף אחרי כ"כ הרבה זמן.

הוא ניתן לנו במתנה נס של חיים שנוצרו במקום מחלה ותקופה מרה.

הרבה עבר עליי ב - 9 חודשים האחרונים בין השאר סבתי שנפטרה לפני חודש וחצי

לא לפני שדאגה לפנק את הנסיך הקטן בכל הדברים שיצטרך בהתחלה,

היא נפטרה בגיל 99 וחיכתה לו כ"כ עצוב שהיא לא תזכה לראות אותו

אבל ברור לי שהיא תלווה אותו בחייו.

יוצא לנו לבלות הרבה ליד חדרי הלידה לאחרונה ואני רואה את ההורים המלווים את בנותיהן לחדר הלידה

ואת הסבים לעתיד הגאים והמאושרים,

תמיד חשבתי שאבי יהיה שם לצידי כשאלד כפי שהיה עם אחותי

כשהוא לא זז מביה"ח עד אשר ראה שהכל בסדר והלידה עברה בשלום

הוא היה סבא לתפארת, עושה בייביסיטרים ומבריז לפעמים מהעבודה ליום של כיף עם הנכדים

אני והנסיך לצערי לא נזכה לכך, כי הוא נפטר לפני עשר וחצי שנים

אבל בטוחה שהוא יהיה שם ברוחו ילווה וישמור.

אני מחכה לקטנצ'יק הזה בקוצר רוח

בטוחה שיביא עימו אושר וברכה

וההימור של כולם שהוא יהיה שולט לתפארת כמו אביו :)