סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת

מסע
לפני 10 שנים. 15 במרץ 2014 בשעה 10:23

הקטנצ'יק מסרב לצאת בכל תוקף

בנה מבצר הקיף בחומות

והחליט ליישם את עקשנותם של הוריו בדרכו שלו.

הרופא מסתכל על שנינו ואומר לכו הביתה ותעשו הרבה אבל הרבה סקס

אנחנו מסתכלים אחת על השני מחייכים ומשחקים אותם תמימים מה באמת?

אנחנו יוצאים מחדרו צוחקים ומוניק מזהה כבר בניית מטווה עבודה במוחו של אדונה.

הם מגיעים הביתה ומוניקי בתמימותה הרבה מבקשת מאדונה שיכנסו למיטה כי היא מאד עייפה

אדונה ברוב חסדו נעתר לבקשתה ונכנסו הם למיטתם

מוניקי מתכרבלת ומנצלת כל רגע של פינוק ולבסוף מבקשת שיעשה לה כפיות

סבלנותו מתחילה קצת להסדק אך הוא נעתר גם לבקשתה האחרונה

מוניקי מצחקקת ומסובבת את גבה ומבליטה את ישבנה

בתוכה שלשניהם יש במוח את אותה המחשבה

אדונה חש את תנועות אגנה וצוחק אז זה מה שהסוררת רצתה

והיא מרוצה עד עמקי נשמתה

אדונה לפתע אחז באגנה קיבע אותה מונע ממנה כל תזוזה

ונתן ספנק בישבנה (אנשים נא לא לדאוג הכל עם הרבה זהירות ובמידה הנכונה)

מוניק מגרגרת ומיד מגיע עוד ספנק

עד שלפתע היא מרגישה אותו חודר לתוכה בעוצמה

היא נאנקת ונאנחת בין הספנקים לחדירות

גומרת פעם אחר פעם ולא תמיד עם רשות

ואדונה מענה בשל כך את החור הסורר שלו

כשאדונה החליט שהספיק לה הוא שלף את עצמו מתוכה

בקולות מחאה וגרגורים של מוניק

היא מסתובבת אליו וצוחקת לישון הא

הוא נושק לה והיא במערבולת הולכת לינוק את הקינק שלה עד העונג הבא :)

 

 

 

והרודן הקטן נדה כלום מתבצר בעמדתו לפחות אי אפשר להגיד שלא ניסינו לעזור

 

SPENKY{שייכת} - מרגש. ממש
בטח כבר אפשר להגיד מזל טוב
שתהיו מאושרים
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י